תומכי האבולוציה יודעים שככלל, מוטציות הן או מזיקות או פשוט "רעשים" חסרי משמעות. עם זאת, מערכת האמונות שלהם דורשת כי מפעם לפעם תתרחש מוטציה "הפונה כלפי מעלה". אבל בזמן שיש מספיק מוטציות ידועות, המקלות על האורגניזם לשרוד בסביבה נתונה (ולכן בהגדרה הן מועילות), אף לא אחת מהן היא "כלפי מעלה" במובן של הוספת מידע. לכן, הן אינן עוזרות לטיעון האבולוציוני. 

השרדות

דגים במערות, שורדים טוב יותר אם מוטציה גורמת להם לאבד את העיניים (אשר בכול מקרה חסרות תועלת בסביבה חסרת אור), מאחר שהם לא חשופים לפציעות ולמחלות עיניים. חיפושיות חסרות כנפיים מצליחות יותר על סלעים מוכי רוחות בים, מאחר והסיכוי כי יועפו על ידי הרוח ויטבעו קטן יחסית לחיפושיות בעלות כנפיים. לא משנה באיזו דרך נסתכל על העניין, אובדן העיניים ואובדן או עיוות של מידע הכרחי ליצירת כנפיים הוא פגם – נכות של מה שהיה בעבר מנגנון פעיל. 
 למרות "יעילותם" של פגמים שכאלו במובן טהור של הישרדות, נשאלת השאלה "היכן ניתן לראות דוגמה אמיתית לעליה בכמות המידע, לקידוד חדש עבור תפקוד חדש, לתוכנית עבור מנגנון חדש, לאיברים חדשים?" אין טעם לפנות להתחסנותם של חרקים מפני קוטלי חרקים – כמעט בכל מקרה המידע להתחסנותם כבר היה קיים בכמה יחידים באוכלוסייה לפני שהתרסיס בכלל הומצא.
 כאשר אוכלוסיית היתושים חסרי החסינות מתים באמצעות DDT, לדוגמה, והאוכלוסייה מתרבה בשנית מן הניצולים, חלק מן המידע אשר נישא בעבר על-ידי הרוב (שנכחד), לא קיים במיעוט ששרד, ולכן אבד לעד באותה אוכלוסייה.
 כאשר אנו מסתכלים על השינויים התורשתיים המתרחשים כיום ביצורים חיים, אנו רואים מיקרים בהם המידע נשאר זהה (אך מסודר בדרכים שונות - רקומבינציה), עוות או אבד (מוטציות, הכחדה), אך לעולם לא תועד מקרה, היכול להיות מסווג כאבולוציה אמיתית של "עלייה" במידע.

עשי הביסטון

עשי הביסטון בטולריה (Biston betularia, ידועים גם כ- peppered moths) של אנגליה נראים נחים על גזעי העצים.
הסיפור הסטנדרטי: עשי הביסטון בטולריה קיימים בשני גוונים – עשים כהים ועשים בהירים. גזעי העצים הפכו לכהים יותר כתוצאה מזיהום האוויר, ובכך היוו  הסוואה טובה יותר לעשים הכהים כנגד פשיטת הציפורים באור היום, דבר שגרם לעליית חלקם היחסי באוכלוסיית העשים בהשוואה לצורה הבהירה. זמן רב היה הדבר גולת הכותרת בתצוגה האבולוציונית, אף על פי שהסיפור מייצג אך ורק את הברירה הטבעית, ללא כל מידע חדש. אך אפילו מחקר זה הופרך; העשים כלל אינם נחים על גזעי העצים באור היום! עשים מתים הודבקו על גבי העצים על מנת לספק את תמונת "ההוכחה לאבולוציה".  (ראה:  C.Wieland, "Goodbye peppered moths: A classic evolution story comes unstuck", Creation 21 (3): 56' 1999)

מוטציות

האם זה לא בדיוק למה שנצפה? מדע המידע וההיגיון הבסיסי מתאחדים על מנת לומר לנו שכשמידע מועבר (וזהו בעצם תהליך הרבייה) – הוא נשאר באותו מצב או במצב פחות. בנוסף, מתווספים "רעשים" חסרי משמעות. 
 כשמדובר ביצורים חיים, וגם באלו שלא חיים, מעולם לא נצפה מקרה בו מידע אמיתי נוצר או הוגבר, לגמרי מעצמו. לכן, כשמחשיבים את מכלול אוכלוסיות הצמחים ובעלי החיים העולמי (כלל האורגניזם החי),  כמות המידע יורדת עם הזמן, ככול שהוא מועתק שוב ושוב. כך שאם נסתכל אחורה בזמן, כמות המידע, באם תשתנה כלל, חייבת לעלות. מאחר ואיש אינו טוען שתהליך זה של ירידה במידע התרחש לנצח (לא היה אורגניזם מורכב בעל מידע אינסופי לפני זמן אינסופי), חייבת להיות נקודה בה למידע המורכב הזה הייתה התחלה.
 חומר המושאר לבדו (בכול הנוגע למדע אמיתי ותצפיתי), לא ממביא ליצירת מידע. האפשרות היחידה היא, שבנקודה מסוימת ישות יצירתית "מחוץ למערכת" כפתה אינטליגנציה על החומר (כמו שאתה עושה כאשר אתה כותב משפט), ותכננה את כול סוגי הצמחים ובעלי החיים המקוריים. תכנון זה של אבות האורגניזם החיים כיום, חייב היה להיעשות דרך נס (על-טבעי), מאחר שהחוקים הטבעיים אינם יוצרים מידע.
דבר זה עולה בקנה אחד עם הנאמר בספר בראשית, כי אלוהים ברא את האורגניזם להתרבות "לפי מינהו". לדוגמה, "מין של כלב" היפותטי ,אשר נוצר עם כמות מובנת של מגוון רב (וללא פגמים), יכול בקלות, על ידי ארגון מחדש (רקומבינציה) של המידע המקורי, להביא להופעתם של זאבים, קיוטי, דינגו וכן הלאה.

הברירה הטבעית?

 "הברירה הטבעית" יכולה לברור ולמיין את המידע הזה (אבל לא ליצור עוד), כפי שראינו בדוגמת היתושים. ההבדלים בין הצאצאים ללא הוספת כל מידע חדש (ולכן ללא אבולוציה), יכולים להיות גדולים מספיק על מנת להצדיק את הגדרתם כזן חדש. 
 הדרך בה אוכלוסיית כלבים בני תערובת ניתנת לדילול באמצעות ברירה מלאכותית לתת- גזעים (כלבים מבויתים) עוזרת לנו להבין זאת. כל תת- גזע נושא עימו שבריר ממאגר המידע המקורי. בדרך זו, כאשר מתחילים עם צ'יאוואווה, לעולם לא נוכל לקבל דני ענק – המידע הנחוץ פשוט לא נמצא יותר במאגר הגנים של האוכלוסייה.
 באותו אופן, "סוג הפיל" המקורי יכול היה "להתחלק" לפיל אפריקני, פיל הודי, ממותה, מסטדון (השניים האחרונים נכחדו) ויתכן שגם אחרים (באמצעות הברירה הטבעית שפעלה על המידע שנברא). 
אולם הדבר צריך להיות ברור. שינויים אלו מוגבלים לגבולות המידע המקורי בתוך המין; סוג זה של מגוון\ מפרט לא מציע שום דרך בה אמבה תהפוך בסופו של דבר לארמדיל, משום ששום מידע לא נוסף. "הצטמקות" זו של מידע עשויה להיקרא "אבולוציה" בידי אחדים, אבל לא יכולה לייצג את סוג השינוי (הוספת מידע) הדרוש על-מנת לקבל את המורכבות של "ממולקולה לאדם", שתומכי האבולוציה טוענים שארע. 

_{[1] הדבר נכון גם לגבי תאי דם אדומים הסובלים מאנמיה חרמשית – דוגמה מרכזית של תומכי האבולוציה ל"מוטציה מועילה". למרות שסיכוייהם של נשאי המחלה לחלות במלריה פוחתים, הם ירשו גן פגום שמסוגל לייצר אך ורק צורה פגומה של המוגלובין. אם הגן הפגום נרכש משני ההורים, זוהי מחלה קטלנית.}

_{[1] ראה מאמרו של פרנסיסקו איילה: Francisco Ayala, "The mechanism of evolution", Scientific American, 3:48-61, September 1978}

_{[1]  לרוב, הדבר נכון גם לגבי חסינותם של חיידקים לאנטיביוטיקה. המידע המקודד לחסינות מפני אנטיביוטיקה עשוי להיות מועבר מחיידק אחר, אפילו מזן אחר. במספר מקרים, מוטציה יכולה לשפר את החסינות, למשל, על-ידי פגיעה ביעילות מנגנון ההעברה דרך ממברנת החידק, כך שסוגים שונים של אנטיביוטיקות לא נספגים כעת לתוך החיידק. מוטנט שכזה הוא נחות, וכאשר "לחץ הברירה" מוסר, האוכלוסייה חוזרת לזן ה"רגיש".}

_{[1] בעולם מורכב, יתכן ויום אחד תהיה טעות שתוסיף כמות קטנה של מידע. בספרו, Not by Chance  , מצביע הביופיזיקאי הישראלי, פרופ' לי ספטנר, על כך שתיאורית האבולוציה דורשת שמספר גדול של טעויות "מוסיפות מידע" שכאלו תהינה מתועדות כיום. עד עכשיו, לא נצפתה אפילו אחת.  (Lee M. Spetner, New York, NY: Judaica Press, 1999)}

_{[1]  דוגמאות לכך הן העתקה מקלטת שמע האחת לשנייה פעמים רבות.  במקרה הטוב, המידע נשאר כשהיה, אך בהינתן מספיק זמן, ההידרדרות היא בלתי נמנעת. הדבר משקף את המגמה בכול המערכות, שבאופן טבעי פונות לכיוון של תוהו ובוהו וחוסר סדר. מגמה זו מנוסחת ב"חוק הדעיכה" המפורסם (law of decay), החוק השני של התרמודינמיקה.}

_{[1]  זוהי הסיבה שמדעני הבריאה שמחים כאשר צופים היום ביצירתו של זן חדש במהירות- מאחר והדבר מתאים לציר הזמן הקצר שספר הבריתות מציג.}

_{[1] לפני יותר מרבע מאה, תומכי אבולוציה מובילים כבר ידעו כי אין צורך בהוספת מידע על מנת ליצור זן חדש.             (ראה: C. Lewontin/ "The genetic basis of evolution change". New York, Nyicolumbia university press, 1974, p.186.)}