בעולם כיום ישנם 13.5 מיליון יהודים לערך (ויקיפדיה), מתוכם כחצי-מיליון עד מיליון הם יהודים משיחיים. היהודים המשיחיים בארץ ישראל הם יהודים וישראלים כמו כל היהודים והישראלים האחרים - משלמים מיסים, משרתים בצה"ל במושבעות ואהבה למדינה בכל מיני יחידות מהרגילות ועד המובחרות ביותר, כחיילים כקצינים ובשאר התפקידים. מתנדבים בארגונים שונים, בני כל מיני עדות ויוצאי כל מיני ארצות, החיים בערים, עיירות ויישובים שונים בארץ-ישראל.

פרק ט' בספר דניאל הנביא מכיל את אחת הנבואות החשובות ביותר בתנ"ך. היא צופה מראש את המועד המדויק בו יופיע המשיח בעולם. 
בשנה הראשונה למלכות דריוש, מצא דניאל מידע מעניין בעודו קורא את ספרי הקודש היהודיים אשר נכתבו עד לאותה עת. דניאל מצא כי אלוהים הכריז מפי הנביא ירמיה כי גלות בבל תארך שבעים שנה. מידע זה היה בעל משמעות רבה במיוחד עבור דניאל מפני שהוא קרא אותו בשנת 538 לפנה"ס. מכיוון שגלות בבל החלה בשנת 605 לפנה"ס, הרי שהיא הלכה והתקרבה אל מועד סיומה. (דניאל פרק ט' פסוקים 1-2)

(הערה: מומלץ לקרוא את ספר דניאל להבנת הרקע)

השאלה האם ישוע ("ישו") הוא המשיח היהודי איננה שאלה פתוחה בין יהודים. כל מה שרב כלשהו יכתוב על האמונה בו יהיה מבוסס על ההנחה שישוע איננו המשיח ושהברית החדשה הינה אנטישמית ושאסור לקרוא אותה פן נקולל. מצויידים בדעות קדומות, יהודים שינסו ללמוד על המשיח בהכרח יגיעו גם הם לאותה מסקנה שישוע איננו המשיח. בשל מעמדם בין קהל ישראל, מעטים הם הרבנים שיבחנו את הנושא בפתיחות, אוביקטיביות או בכלל.

ההפטרה היא קטע מספרי הנביאים שנהוג לקרוא בציבור בבית הכנסת בשבתות, במועדי ישראל, ולעיתים גם בתעניות ציבור במנחה, לאחר סיום הקריאה בתורה.
"הפרק האסור" הוא פרק שאותו אסור לקרוא בבתי הכנסת בהפטרות אלו, כאשר מגיע הזמן לקרוא את הפרק, "קופצים" לפתע לפרק שאחריו. המדובר הוא מפסוק 13 של פרק נ"ב ועד סוף פרק נ"ג של ספר ישעיהו הנביא בתנ"ך. אך מדוע אסור לקרוא אותו?

 אחת מיסודותיה של האמונה בישוע ("ישו") כמשיח היא הנבואה בישעיהו ז:י"ד בתנ"ך על אופן לידת המשיח, בה מתוארת 'עלמה' היולדת בן כאות על טבעי מאלוהים. הויכוח על פסוק זה מחולק לשניים, האחד – על אף ההקשר הברור, הרבנים לפתע מנסים לקבוע כי הנביא בכלל לא מדבר על המשיח אלא על מקרה אחר. השני – מה משמעות המילה "עלמה" בשפה העברית התנ"כית?

שאלה זו עומדת על הפרק כבר אלפי שנים. וחזרה ועלתה לאחרונה כשהסרט "הפיסיון" עלה לאוויר, בארץ נשמעו הקולות שטענו כי יש להחרים את הסרט כדי לא לעודד אנטישמיות או "להעיר" שונאים רדומים.

סיפור תחייתו מן המתים של ישוע הינו סיפור הבדותא וההונאה המתוחכם ביותר שהומצא אי-פעם, או שהינו העובדה ההיסטורית הנפלאה ביותר שהתרחשה אי פעם.
 

בודהא מעולם לא אמר שהוא אלוהים ומוחמד לא טען שהוא אללה. אך ישוע, בן הנגר מנצרת, טען שמי שראה אותו ראה את אלוהים (יוחנן י"ד 9). טיעוניו של ישוע לאלוהותו הם רבים ושונים.

בכל כביש, על כל שלט ובכל פינה ניתן למצוא את אותו הרבי שדמותו מופצת ללא הרף, כמשיח ישראל, הרבי מנחם מנדל שניאורסון הידוע בכינויו ה"רבי מילובביץ". אך האם הוא באמת המשיח? וכיצד בכלל ניתן לדעת?
מאיפה הגיע הרעיון של משיח? מאיפה נשאבו הדעות עליו?
אם ברצוננו לדעת מי הוא המשיח עלינו לרדת למקורות – לנבואות התנ"ך.

במקרים רבים המאמינים באלוהים מסתמכים על נבואות שהתגשמו כתוקף לאמונתם. זהו באמת אחד הטיעונים החזקים ביותר שניתן להביא. אך האם הן לא יותר מניחוש מוצלח?

מיהו ישוע המשיח? שלא כמו השאלה: "האם אלוהים קיים?", מעטים האנשים אשר מטילים ספק בכך שישוע היה קיים. בדרך כלל מקובל לחשוב שישוע היה באמת אדם אשר התהלך בישראל לפני כמעט כ- 2000 שנה. הויכוח אם כך מתחיל כאשר הנושא על זהותו המלאה של ישוע עולה. כמעט בכל דת עיקרית מלמדים שישוע היה נביא, או מורה טוב, או איש צדיק. אולם מתעוררת בעייתיות בכל ההגדרות הללו כיוון שהכתובים אומרים לנו שישוע היה נצחי והיה יותר מנביא, מורה טוב או איש צדיק.