האם אי פעם תהית באם באמת לאלוהים (במידה וקיים) משנה האם אנו הולכים יותר מחמישה צעדים ללא כיפה על הראש, או באם אנו אוכלים יותר מפרוסת לחם אחת מחוץ לסוכה בזמן חג סוכות, או אולי אם אנו מדליקים את האור בשירותים בשבת, אוכלים עוגת גבינה לקינוח אחרי ארוחה בשרית, או שוכחים לנשק מזוזות בכניסה לכל מקום. האם זה הוא תכליתו של אלוהים? האם אלוהים באמת משועמם עד כדי כך שהוא אוסר עלינו לההתלבש בבגדים צבעוניים ודורש מאיתנו ללכת לבושים שחור לבן כל ימי חיינו? ומה בכלל ההבדל בין הפעולות הללו לאמונה תפלה? האם אלוהים ינקום, יעניש, ישנא או ידחה אותנו אם לא נלמד תורה במשך 12 שעות ביום? קול ההיגיון לכל השאלות הללו מוכרח להיות – לא!
אלוהים קטנוני?
במידה ויש אלוהים, האלוהים שברא אותנו ואת כל הקיים ביקום, האלוהים שהמציא את חוק הקינמאטיקה, את מבנה הכרומוזום ואת תהליך הפוטוסינתזה, האלוהים שהוא מעבר לכל הצרות והסבל שלנו, מעל לכל אוליגרך, ראש ממשלה או מלך, האם מה שמעסיק ומעניין כלכך את אותו האלוהים הם אלפי המצוות, ההלכות והאיסורים השונים שבעצם רק מקשים לנו את החיים? או שיש באלוהים מעבר לזה?
דתות ומסורות, או אמונה מהלב?
ההלכות והמצוות, ה"עשה ואל תעשה" יוצרות את המסורת, ואילו המסורת יוצרת דת, דת יוצרת הפרדה בין בני אדם וגורמת לגאוותו של הפרט על פני חבריו מפני היותו "טוב יותר" מכיוון שהוא כן עושה מצוות או מעשים שהאחר לא עושה, לכן לא יתכן, מבחינה פילוסופית, שאלוהים מבסס את הערכתו כלפי בני האדם על פי קיום מצוות כאלה ואחרות, מעשים טובים אמורים להתחולל כאות וביטוי למה שמתרחש בלב, ולא כמסכה לזולת (המילה 'אישיות' מקורה מהמילה היוונית שמשמעותה מסכת-פנים שבה משתמשים בתיאטרון).
אם נחקור את התנ"ך, נגלה שהמצוות שאלוהים נתן היו לא רק שונות לחלוטין בביצוען וכוונתן מכפי שהן נראות כיום, אלא גם שהן היו משתנות בהתאם לזמן, לתרבות ולמקום בו חיו בני ישראל, לכל מצווה הייתה סיבה ומטרה. אלוהים לא "התעורר" בוקר אחד והחליט: "מהיום, אאסור עליהם לאכול צ'יזבורגרים!".
משמעות התורה?
אלוהים נתן לנו מצוות וחוקים כמסגרת שתזכיר לנו על בסיס קבוע מי אנחנו ומי הוא אלוהים, אישיותו ותוכניתו. הבעיה, אותה ניתן לראות לאורך כל התנ"ך (ועד עצם היום הזה), היא שעמנו, בראשותם של המנהיגים הדתיים, נכשל מלהבין זאת, ובמקום לעבוד את הבורא, אנו עובדים את החוקים שאמורים להזכיר לנו אודות הבורא, הפכנו את החוקים, את המסגרת, לקדושה, במקום את מי שעליו אמורה המסגרת להצביע. במהלך השנים, במקום להתרכז באלוהים, עיבו הרבנים את המסגרת על ידי המצאה של עוד ועוד חוקים חדשים, אף על שאלוהים עצמו העביר לנו מסר הפוך, בתנ"ך, אומר אלוהים דרך הנביא הושע: "כִּי חֶסֶד חָפַצְתִּי וְלֹא-זָבַח" (הנביא הושע ו':ו'). אלוהים בעצם אומר שהדגש שלו הוא לא קיום של מצוות והחוקים המבוססים על פחד, אלא מערכת יחסים איתו המבוססת על חסד. מאחר שעמנו נכשל בכך, הבטיח אלוהים, על ידי הנביא ירמיהו, כי בעתיד - הוא יכרות ברית חדשה עם עמו: "הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם-יְהוָה וְכָרַתִּי אֶת-בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת-בֵּית יְהוּדָה בְּרִית חֲדָשָׁה׃ לֹא כַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַתִּי אֶת-אֲבוֹתָם בְּיוֹם הֶחֱזִיקִי בְיָדָם לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲשֶׁר-הֵמָּה הֵפֵרוּ אֶת-בְּרִיתִי וְאָנֹכִי בָּעַלְתִּי בָם נְאֻם-יְהוָה׃ כִּי זֹאת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֶכְרֹת אֶת-בֵּית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי הַיָּמִים הָהֵם נְאֻם-יְהוָה נָתַתִּי אֶת-תּוֹרָתִי בְּקִרְבָּם וְעַל-לִבָּם אֶכְתְּבֶנָּה וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים וְהֵמָּה יִהְיוּ-לִי לְעָם׃ וְלֹא יְלַמְּדוּ עוֹד אִישׁ אֶת-רֵעֵהוּ וְאִישׁ אֶת-אָחִיו לֵאמֹר דְּעוּ אֶת-יְהוָה כִּי-כוּלָּם יֵדְעוּ אוֹתִי לְמִקְּטַנָּם וְעַד-גְּדוֹלָם נְאֻם-יְהוָה כִּי אֶסְלַח לַעֲוֹנָם וּלְחַטָּאתָם לֹא אֶזְכָּר-עוֹד" (ירמיהו ל"א:ל-ל"ב)
כידוע, 'הברית החדשה' נחשבת ל"יצירה הנוצרית", אך האמת היא שהברית החדשה נכתבה על ידי יהודים, אודות היהודי המפורסם ביותר בהיסטוריה האנושית, שחי פה בארץ ישראל, ממש כמונו!
הברית החדשה, כאמור בדבריו של הנביא ירמיהו, תביא לכמה שינויים:
1. "על לבם אכתבנה", זאת אומרת שהחוקים, יהיו טמועים בלבם של אלו שקיבלו על עצמם להיות חלק מהברית הזאת.
2. "ידעו אותי למקטנם ועד גדולם", זאת אומרת שהקשר שלנו עם אלוהים יחודש דרך ברית זאת בלבד, בין אם אנו ילדים או מבוגרים, בין אם אנו כהנים גדולים או אנשי אדמה פשוטים.
3. "אסלח לעונם ולחטאתם לא אזכור עוד", זאת אומרת שהברית הזאת תהווה גם קורבן נצחי עבור חטאינו.
ומה אם אנחנו בכל זאת מתעקשים?
יותר משליש ממצוות התורה אינן אפילו ניתנות לביצוע כיום, אך העקרונות שמאחוריהן בהחלט כן, במהלך ההיסטוריה היהדות איבדה את ההבנה של עקרונות אלו, עד כדי כך שכיום בין היהדות המסורתית לבין היהדות שלפני אלפיים או יותר שנה אין שום קשר או דמיון.
אלוהים תמיד הבהיר בתנ"ך לבני ישראל שהוא לא חפץ במעשים הריקים שלהם וב"מסכות" שהם לובשים כדי להראות טובים, הוא רצה את הלב שלהם "כי האדם יראה לעיניים, ויהוה יראה ללבב" (שמואל א' ט"ז:ז). דוגמא טובה לכך היא סיפור הנחשים במדבר (במדבר כ"א), תודות לחוסר אמונתם של בני ישראל, אלוהים שלח אליהם נחשים ארסיים לענשם, ועל מנת שירפאו מהכשות הנחשים היה עליהם, בהסתכלות על נחש הנחושת שיצר משה, אך ורק להאמין - והם היו נרפאים בו במקום, כמובן שהיו את אלו שהקשו את לבבם וסירבו להאמין, אך אלו שהאמינו נרפאו במקום.
אלוהי חסד
בעוד שאמונה וחרטה כנה בלב נדרש מהחוטא (ישע' א' 10-20), לא נסלחו לו חטאיו ללא קורבן ראוי (ויק' ד' 28, 32 | מלא' א' 14). אז מה גרם לריחוק של היום? הסיבה היתה שבעוד אלוהים ציווה לקיים את כל אותן המצוות, באם אדם נכשל או חטא היה עליו להקריב קורבן בעבור חטאיו, בסמיכת ידיים על הקורבן בזמן הקרבתו, הקורבן שהיה חיה תמימה לקח את העונש על עצמו במקום החוטא (ויקרא ד:י"ג-י"ח, ט"ז:כ"א-כ"ב), "כי נפש הבשר בדם היא, ואני נתתיו לכם על המזבח לכפר על נפשותיכם, כי הדם הוא בנפש יכפר" (ויקרא י"ז:י"א).הבעיה נוצרה כאשר בית המקדש נחרב ולא היתה עוד אפשרות להקריב קורבן על המזבח, נוצר מצב בו היה צורך להקריב קורבן אך לא היה היכן או כיצד לבצע משימה זו. לכן פיתחו הרבנים את הרעיון לפיו נתינת תרומה (לחץ לדוגמא), קיום מצוות רבניות בצורה אדוקה, והשיא, צום ביום הכיפורים - הם אלו שישמרו על נפשו של האדם, אך שתי בעיות צצו עם שיטה זו, עוד בתורה נכתב שמטרת יום הכיפורים לכפר על מצוות שבשוגג (בטעות, בלי כוונה) בלבד, וגם כאן, כדי לעשות זאת צריך כחלק עיקרי של יום הכיפורים להקריב קורבן. כמו כן, אלוהים הבהיר עוד בימיו של ישעיהו שמבחינתו ניסיון לכפר על חטאים בעזרת מעשים טובים שווה ערך לניסיון להורדת כתם (ישעיהו ס"ד:ה).
מסורת ללא אלוהים
היהדות-המסורתית נמצאת כיום במצב בו מצד אחד עליה להמציא קורבן, אך מצב שני אין לה איך ולכן נוצר ההבדל הגדול בין היהדות המסורתית ליהדות ה"מקורית", התנ"ך הציע פתרון לבעיה זו, המשיח.הכיפה אגב, כמו רוב המצוות וההלכות, בכלל לא קשורה לתנ"ך, מקורה במנהג פגאני שבו הבבלים (תושבי בבל) היו מחסים את ראשם כאשר עבדו את אליליהם, היהדות העתיקה את הרעיון ויצרה את המצנפת ואת המגבעת. במאה ה13 המנהג הפך פופולארי לא רק בזמן תפילה אלא באופן מתמיד ואף הוכנס לתוך שולחן ערוך (אורח חיים 2:6, 151:6, 282:3), כמו כן קיבל את השם "כיפה".
מדוע אלוהים לא רוצה שנאכל צ'יזבורגרים (בשר וחלב)?
|
