"ישו היה אנטישמי, הטיף נגד התורה, שנא יהודים והתחיל דת חדשה", תשובה יהודית ממוצעת בה אנו עלולים להיתקל כתוצאה מדעה קדומה, שטיפת מוח דתית, או סתם בורות היסטורית.

עצם השאלה מעלה גיחוך, שהרי התלמוד אוסר על קריאת ואף החזקת ספר הברית החדשה. לאף אדם דתי ולאף רב אין את ההייתר להתקרב לברית החדשה כבר אלפיים שנה, אז איך הרבנים יכולים לטעון שספר הברית החדשה הוא ספר אנטישמי?

הבה נבחן את הברית החדשה - ראשית, דעתו של ישוע על התנ"ך הייתה ברורה לחלוטין. הוא האמין שהתנ"ך הוא דבר אלוהים.
הוא אמר: "את הכתוב אי אפשר להפר" (יוחנן י' 35). הוא קרא לתנ"ך "מצוות אלוהים" ו"דבר אלוהים" (מתי ט"ו 3-6). הוא אמר שהתנ"ך הוא נצחי: "אף יוד או תג אחד לא יעברו מן התורה בטרם יתקיים הכול" (מתי ה' 18). ישוע הסתמך על התנ"ך באופן קבוע כשדיבר עם תלמידיו ועם אחרים: "האם לא קראתם את מה שנאמר לכם מפי אלוהים?" (מתי כ"ב 31); ישנן דוגמאות רבות בברית-החדשה בהן ציטט ישוע את התנ"ך. הוא האמין בתנ"ך וסמך על אמינותו.
ישוע התייחס לאירועים רבים שמתוארים בתנ"ך, כגון מהפיכת סדום ועמורה ומות אשת לוט (לוקס י"ז 29-32), רצח הבל (לוקס י"א 51), סיפור הסנה הבוער (מרקוס י"ב 26), המן שניתן לבני ישראל במדבר (יוחנן ו' 31-51), משפט צור וצידון (מתי י"א 32) ועוד רבים אחרים. ישוע התייחס לאירועים אלו כאמינים ומהימנים.

נגד צביעות דתית

ישוע כן הטיף נגד הרבנים כי ראה בהם שליטים צבועים, כאלו שאומרים לעשות משהו שאינם עושים בעצמם. הוא הטיף נגד "התורה שבעל פה" והמצוות שאינן מהתורה, לדוגמא:
"אחרי כן נגשו אל ישוע סופרים ופרושים (הרבנים של אז) מירושלים ושאלו אותו: "מדוע עוברים תלמידיך על מסרת הזקנים, שאין הם נוטלים ידיים לסעודה?" . . . הוא (ישוע) קרא לעם ואמר להם: "שמעו והבינו, לא הנכנס אל הפה מטמא את האדם, אלא היוצא מן הפה - זה מטמא את האדם." נגשו תלמידיו ואמרו לו: "האם אתה יודע שהפרושים בשמעם את הדבר הזדעזעו?" השיב ישוע ואמר: "כל נטע אשר לא נטע אבי שבשמים עקור יעקר. הניחו להם. מורי-דרך עיוורים הם לעיוורים; ואם עיוור מדריך את העיוור הרי שניהם יפלו לבור." (הבשורה על פי מתי ט"ו).

הרבנים לא אהבו את העובדה שישוע מערר את סמכותם בקרב העם, ולכן יצאו נגדו ונגד לימודו, הם פחדו שהמושב המכובד שלהם בסנהדרין יעלם, הם פחדו שהעם יפסיק להעריץ אותם ולנשק את ידיהם ולכן העדיפו לדחות את ישוע ולנסות להסיט את העם נגדו, בדיוק כפי שקורה היום.

נגד דת ומסורת

ישוע מזכיר לנו כיצד דת מתפתחת - על מסורות. ישוע לא זלזל בתורה, הוא לא עשה דבר, אמר דבר או לימד דבר שהיה מנוגד לתורה, אולם הוא דחה לחלוטין את המסורות שהרבנים בימיו כל כך קידשו. מסורת מייצרת דת, והדת מרחיקה אותנו מאלוהים ומקרבת אותנו במקום לחוקים שפיתחו אנשי הדת, "עשה ואל תעשה". כיום, כל הדתיים מכירים טוב יותר את המסורת (תלמוד) מאשר את התנ"ך, ואינם יודעים להבדיל בין מצווה מהתנ"ך למצווה מהתלמוד. במשך ההיסטוריה, אינספור מצוות של אלוהים הופרו לטובת המסורת שהלכה והתנפחה. לא רק היהדות-המסורתית מבוססת על חוקים ופחד, כל דת (איסלאם, נצרות וכד') מבוססת על חוקים, מסורת ופחד - בדיוק כנגד זה יצא ישוע!

נגד כפייה דתית

ישוע כעס על הרבנים בימיו ולכן ציטט את מה שניבא עליהם ישעיהו הנביא מאות שנים קודם לכן. הציטוט של ישוע את הנביא ישעיהו מתאר בדיוק רב את האופן בו אנחנו מתפללים בבית-הכנסת. יש לנו תפילה מוכתבת מראש לכל יום בשנה ובכל פעם שאנחנו צריכים להתפלל עם אנשים אחרים קשה להימנע מהתחושה שמדובר בתחרות קריאה. למעשה זה מאוד מתסכל לא לעמוד בקצב של כולם, או 'לאבד' את המקום, ואז מופיע מישהו שתוך כדי מלמול ובהפגנת נוכחות 'עוזר לך' להתגבר על הבלבול ומוצא את המקום עבורך בסידור.

ישוע מזכיר לנו כאן משהו שהדת גרמה לנו לשכוח, אלוהים רואה את הלב, הוא לא מתרשם מכל התנוחות היפות שבהן אנו קוראים מספר תפילה כזה או אחר ועד כמה מהר אנחנו מצליחים למלמל את דרכנו בהצלחה. על-פי ההבחנה של ישוע הלב של אנשי הדת בימיו היה רחוק מאלוהים, למעשה מה שעניין אותם היה 'מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה', דברי החכמים והרבנים, "התפלפלות", במקום דבר אלוהים האמיתי. בנושא הזה, באופן מפתיע, המצב כיום אינו שונה כלל.

בכל מקרה, אם תראה בעיתון מעריב או ידיעות אחרונות כתבה שיוצאת נגד כפייה ושחיטות דתית, לא תאמר "אנטישמים!". כך גם לגביי ישוע, ישוע היה יהודי שהטיף נגד השחיטות הדתית של יהודים אחרים.

האם הברית החדשה אנטישמית?

_{1 מצווה תלמודית שאומרת שאדם שתורם כספים לטובת הרבנים ואנשי הקדושה, אין הוא חייב יותר לכבד את הוריו.}

ארבעת העקרונות שלפניך מסבירים כיצד ניתן להכיר את אלוהי אברהם יצחק ויעקב, דרך אותה התווה אלוהים עצמו בתנ"ך.

(*הציטוטים מן התנ"ך העברי בתרגום המסורתי. מומלץ לקרוא את הקטעים משם לקוחים הציטוטים על מנת להבין את הקשר טוב יותר.)

עקרון ראשון

אלוהי אברהם, יצחק ויעקב אוהב אותך. הוא ברא אותך לתכלית מסוימת, על מנת שתוכל להכיר אותו באופן קרוב ואישי וליהנות משלומו לנצח.
"כי אתה אדוני טוב וסלח ורב חסד לכל קוראיך:…כי חסדך גדול עלי… ואתה אדוני אל רחום וחנון וארך אפים ורב-חסד ואמת" (תהילים פ"ו: ה,י"ג,ט"ו)
"כי אנוכי ידעתי את המחשבות אשר אנוכי חושב עליכם נאום ה' מחשבות שלום ולא לרעה לתת לכם אחרית ותקוה" (ירמיה כ"ט: י"א)

עקרון שני

כולנו חוטאים ולכן כולנו מנותקים מאלוהים. משום כך איננו יכולים ליהנות מאהבת האלוהים וממערכת יחסים אישית עמו.
"כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא" (קוהלת ז': כ')

האדם נברא כדי להיות בקשר הדוק וקרוב עם אלוהים, אך בעקשנותו בחר ללכת בדרך משלו. על כן נותקה התחברות זו עם בוראו. עקשנות זו, שביטוייה הם מרד פעיל או אדישות, מעידה על התופעה המכונה במקרא "חטא".
"הן לא קצרה יד-ה' מהושיע ולא כבדה אזנו משמוע: כי אם עוונותיכם היו מבדילים בינכם לבין אלוהיכם וחטאתיכם הסתירו פנים מכם משמוע" (ישעיה נ"ט: א-ב)

האלוהים קדוש ואילו האדם – חוטא. האדם מנסה "לקנות" את אלוהים בכוחות עצמו על ידיהתנהגות מסויימת: בקיום מצוות, במעשים טובים, בחיי אדיקות, בפילוסופיה או בדת כלשהי. אולם אין בכך כדי לגשר על הפער המפריד בינינו לבין אלוהים.
"ונהי כטמא כולנו וכבגד עדים כל צדקותינו ונבל כעלה כולנו ועווננו כרוח חשאונו" (ישעיה ס"ד: ה)

עקרון שלישי

כפרה בדם היא הדרך היחידה והאמצעי היחידי שאלוהים סיפק לשם פתרון בעיית החטא, רק בזכות קורבן דם הבא עם חרטה כנה ואמיתית מהלב ניתן לכפר על חטאים על פי התודה.
"כי נפש הבשר בדם היא ואני נתתיו לכם על-המזבח לכפר על-נפשותיכם כי-הדם הוא בנפש יכפר" (ויקרא י"ז: י"א)

דם הכפרה עבור חטאינו הותז על המזבח בבית המקדש. מזה 2000 שנה בית המקדש, המזבח והכהונה אינם קיימים. אך אלוהים לא שינה את עקרון הכפרה בדם, ומאז החורבן הוא מספק את דם הכפרה עבור חטאינו ממקור אחר, שנובא וסומל בקורבנות המקדש (זכריה י"ג: א).
"והוא מחולל מפשעינו מדוכא מעוונותינו מוסר שלומנו עליו ובחבורתו נרפא לנו, כולנו כצאן תעינו איש לדרכו פנינו וה' הפגיע בו את עוון כולנו" (ישעיה נ"ג: ה-ו)
ישעיהו הנביא מנבא על אחד העתיד לקחת עליו את חטאינו בחבורתו (סבלו), מאוחר יותר כונה אותו אחד על ידי חכמי ישראל כ"המשיח".

אלוהים גישר על הפער המפריד בינינו ובינו בשלחו את המשיח, שה האלוהים, למות במקומנו ולשלם את חוב חטאנו. המשיח קיבל על עצמו את העונש המגיע לנו. באמצעות מותו עשה לנו המשיח שלום עם אלוהים.

הכפרה באמצעות המשיח נובאה מקדם, כמו כן נובאו מאפייניו על מנת שנוכל לזהותו בבואו:

· על המשיח להיות מצאצאי דוד (ירמיה כ"ג: ה-ו)
· הוא יוולד בבית לחם יהודה (מיכה ה': א')
· הוא בעל טבע על-אנושי (ישעיה ט':ה-ו)
· הוא ימות על לא עוול בכפו (ישעיה נ"ג: ט-י)
· הוא יקום מן המתים (ישעיה נ"ג: י"ב. תהילים ט"ז: י')
· הוא יבוא לפני חורבן בית המקדש השני – שהתרחש בשנת 70 לספירה (דניאל ט': כ"ו).
· העם שלו, עם ישראל, ידחה אותו (ישעיהו נ"ג ה-ו)

ישנו רק איש אחד בהיסטוריה אשר בו נתגשמו כל הנבואות הללו... ישוע בן-דוד (לו הרבנים עיוותו את השם ל:"ישו הנוצרי") הוא המשיח!
בחייו של ישוע מנצרת ובאישיותו נתגשמו כל נבואות התנ"ך על המשיח. עובדה זו אינה יכולה להיות מקריות גרידא או תוצאה של נסיונות אנושיים למלא את הנבואות הללו.
ישוע טען להיות המשיח והצהיר: "אל תחשבו שבאתי לבטל את התורה או את הנביאים, לא באתי לבטל כי אם לקיים. (מתי ה': י"ז - ציטוט מהברית החדשה)

* תקומתו של ישוע מן המתים מוכיחה כי הכפרה בדמו תקפה ורצויה לאלוהים. (הוכחה לקימתו של ישוע מן המתים)

עקרון רביעי

כפי שבני ישראל סמכו ידיהם על שעיר הכפרות (ויקרא ט"ז: כ"א), כל עלינו לסמוך באופן אישי על הכפרה שישוע המשיח סיפק, על מנת שנוכל לחוות בזכותה את אהבתו של אלוהים ולכונן מערכת יחסים אישית עמו.
* אנו מביעים את בטחוננו בכפרת המשיח על ידי קבלת ישוע המשיח באופן אישי.
"לאלה אשר קיבלו אותו, המאמינים בשמו, נתן תוקף להיות בנים לאלוהים." (יוחנן א': י"ב)

* אנו מקבלים את ישוע המשיח באמונה - "הן בחסד נושעתם על ידי האמונה, וזאת לא מידכם, כי אם מתנת אלוהים היא. אין זה נובע ממעשים, כדי שלא יתגאה איש" (אל האפסיים ב': ח-ט)

* כיצד מקבלים את ישוע כמשיח? הוא קורא לנו לפנות אליו אישית. ישוע המשיח אמר: "הנני עומד ליד הדלת ודופק. איש כי ישמע את קולי ויפתח את הדלת, אכנס אליו ואסעד איתו והוא איתי" (חזון יוחנן ג': כ')

קבלת המשיח, ישוע, כרוכה בפנייה מדרכנו-אנו אל האלוהים, ובביטחון כי ישוע המשיח אכן ייכנס לחיינו, יסלח לחטאינו ויחדש את הקשר המנותק בינינו ובין האלוהים. אזי ישנה אותנו אלוהים ויהפוך אותנו לאנשים כלבבו. אנו מקבלים אפוא את ישוע המשיח באמונה, בצעד רצוני שבחרנו בו.

יש אנשים החושבים שיהודי אשר קיבל את המשיח חדל להיות יהודי. דעה זו אינה נכונה. מי שמאמין בישוע אינו פחות יהודי משהיה, להיפך, הוא אדם המתמסר למשיח היהודי!

* האמונה היא המאפשרת לך לקבל את ישוע המשיח לחייך כאן ועכשיו, באמצעות תפילה.

אלוהים יודע את אשר בליבך. יותר משהוא מעונין במילים שאתה מבטא בפיך, הוא מעונין בכוונת ליבך. להלן מוצעת דוגמה לתפילה:

"אלוהי אברהם יצחק ויעקב, חטאתי לפניך ואני זקוק לסליחתך. אני מודה לך על שבאמצעות ישוע סיפקת את דם הכפרה המסיר את כל חטאיי. אני פותח לפניך את ‘דלת ליבי הנעולה‘ ומקבל את ישוע המשיח כאדוני ומושיעי. תודה לך שסלחת לי על חטאיי ועל שנתת לי חיי עולם. היכנס נא לחיי והנהג אותם. עשני נא איש כלבבך."

האם התפללת?

לא, רק קראתי | התפללתי תפילה זאת מליבי ובאופן כן (המשך לטופס יצירת קשר)