פרק ט' בספר דניאל הנביא מכיל את אחת הנבואות החשובות ביותר בתנ"ך. היא צופה מראש את המועד המדויק בו יופיע המשיח בעולם. 
בשנה הראשונה למלכות דריוש, מצא דניאל מידע מעניין בעודו קורא את ספרי הקודש היהודיים אשר נכתבו עד לאותה עת. דניאל מצא כי אלוהים הכריז מפי הנביא ירמיה כי גלות בבל תארך שבעים שנה. מידע זה היה בעל משמעות רבה במיוחד עבור דניאל מפני שהוא קרא אותו בשנת 538 לפנה"ס. מכיוון שגלות בבל החלה בשנת 605 לפנה"ס, הרי שהיא הלכה והתקרבה אל מועד סיומה. (דניאל פרק ט' פסוקים 1-2)

(הערה: מומלץ לקרוא את ספר דניאל להבנת הרקע)

מאז ומתמיד הייתה קריאת ה-"שמע" הצהרת האמונה הבסיסית של עם ישראל. בפסוק אחד קצר הציג משה אמת גדולה אודות האחדוּת האלוהית. הפסוק כתוב בימינו על קלף, בכל מזוזה התלויה על משקוף הכניסה של כל בית בישראל, והוא בעצם קורא לעם ישראל לשרת ולעבוד אלוהים אחד. מאמר זה חוקר את קיומו של אלוהים אחד שיש בו ריבוי הוויות, וזאת על סמך התנ"ך בלבד.

"השילוש הקדוש" אגב, הינו מושג שלא קיים לא בתנ"ך ולא בברית החדשה. אין אנו מאמינים כי קיימים שלושה אלוהים שונים. 

האם אי-פעם תהית האם באמת לאלוהים משנה אם אנחנו שמים חתיכה של בד על הראש, או אם אנחנו אוכלים יותר מפרוסת לחם אחת מחוץ לסוכה בזמן חג סוכות,  האם הוא זועם כשאנחנו נכנסים לשירותים בשבת ומדליקים את האור, מה לגבי קינוח ארוחה בשרית בעוגת גבינה? האם אתם מסוגלים לדמיין את אלוהים מנשק מזוזה בכל פעם שהוא נכנס בדלת? האם זה הוא תכליתו של אלוהים? האם זה מה שבאמת מטריד אותו, האם ככה הוא שופט אותנו? 
מה לגבי צבע בגדינו, האם אלוהים דורש מאיתנו להיות לבושים שחור-לבן בלבד כל ימי חיינו? האם אלוהים ינקום, יעניש, ישנא או ידחה אותנו אם לא נעשה את הדברים האלה? או שאולי כל המצוות הללו הן לא יותר מאשר אמונה טפלה שהתפתחה על ידי אנשים כמונו וכמוכם, מצוות שאלוהים מעולם לא ביקש ולא דרש?

האם ניתן להוכיח את סיפור יציאת מצרים שכל ילד יהודי מכיר טוב כלכך, את הנס שהתרחש בו אלוהים הטביע את המצרים. לאחרונה מצאו ממצאים ארכיאולוגיים לכך שבאיזור קטן יחסית בים סוף 'נקברו' מספר גדול של מרכבות מלחמה, סוסים וחיילים מהתקופה המצרית הקדומה.

בכל בן-אדם באשר הוא מוטמע הצורך באהבה, מערכות יחסים ואינטימיות. בכתבה שהופיעה בירחון אמריקאי, הצהיר הפסיכולוג ד"ר הנרי בראנדט שישנה תופעה המופיעה אצל רבים מן המטופלים המגיעים אליו. כך הם אומרים לו: " בהתחלה, קיום יחסי-מין היה מרגש עבורנו! לאחר מכן, התחלנו להרגיש מוזר לגביי עצמנו אישית ואז תהינו גם לגביי בן/בת זוגנו. התווכחנו, רבנו, לבסוף נפרדנו. כעת אין בנינו שום קשר".

 אחת מיסודותיה של האמונה בישוע ("ישו") כמשיח היא הנבואה בישעיהו ז:י"ד בתנ"ך על אופן לידת המשיח, בה מתוארת 'עלמה' היולדת בן כאות על טבעי מאלוהים. הויכוח על פסוק זה מחולק לשניים, האחד – פירוש הקטע - על מי מדובר? השני – מה משמעות המילה "עלמה" בשפה העברית התנ"כית?

מישל דה נוטרדם, הידוע בשמו "נוסטרדמוס" (1503-1566) אסטרולוג ורופא צרפתי-יהודי. התפרסם לראשונה בזכות טיפול רפואי חדשני שמצא למחלה שפרצה בשנת 1546. שנים מספר לאחר מכן הוא נודע כסופר של חרוזים שהתיימרו לנבא את העתיד.

בתקופה שבה אסטרולוגיה היתה מאוד פופולרית (בדיוק כמו היום), נוסטרדמוס זכה לשם דבר על ידי אנשים שהסכימו לשלם על מנת שיאמרו להם מה שרצו לשמוע ולכן הגיע נוסטרדמוס עד לאצולה של חברי בית המלוכה הצרפתי, ובהם קתרין דה מדיצ', מלכת צרפת.

"אם נעניק לאדם סביבה מושלמת, מטפחת וללא רבב, גם הוא יהיה מושלם וללא רבב" כך יטענו פסיכולוגים וסוציולוגים רבים. בואו נשקול לרגע את הטענה הזאת, האם כשילדינו הקטנים הולכים לגן הם לוקחים שיעור ב"איך לעשות דווקא" שיעור ב"איך לגנוב את הצעצועים של אחי" ושיעור ב"איך להתעלל בכלב שלי"? או שהם עושים זאת באופן טבעי, כאילו מוטמע בהם דחף דווקאי שכזה, ומה לגבי רוח המרד שיש בכל אדם, מדוע כשאב אומר לבנו הקטן "אל תדחוף את האצבעות לשקע החשמל" הילד מתמרד ועושה "דווקא"? מדוע לא אוהב האדם כשאומרים לו מה לעשות, גם אם זה לטובתו.

ישעיהו פרק נ"ג, המוכר גם כ"הפרק האסור", הינו פרק המנבא על דחייתו של המשיח על ידי עמו ישראל...ההפטרה היא קטע מספרי הנביאים שנהוג לקרוא בציבור בבית הכנסת בשבתות, במועדי ישראל, ולעיתים גם בתעניות ציבור במנחה, לאחר סיום הקריאה בתורה.
"הפרק האסור" (כאמור, ישעיהו נ"ג) הוא פרק שאותו הפסיקו לקרוא בבתי הכנסת לאחר זמנו של ישוע. מדוע מפחדים הרבנים מפרק זה?

המסר של ישוע הוא יסוד התרבות המערבית. השפעת המסר המשיחי הולכת ומתפשטת זה אלפיים שנה. אי אפשר לדוגמא, להתייחס אל ההיסטוריה של ארה"ב ואירופה, מבלי להתייחס למסר של המשיח. החקיקה בארצות המערב התבססה על ההשקפה המשיחית, המשקפת את הערכים של התנ”ך והברית החדשה. התרבות וצורת ההתייחסות של בני האדם זה כלפי זה הושפעו בדרך זו או אחרת מהאמונה המשיחית שעליה הצהירו רבים ביבשת אירופה וארה"ב במשך מאות שנים.

האם אי פעם הכרת אדם שבאמת בטח באלוהים?
"כשעוד לא האמנתי באלוהים, הייתה לי חברה טובה שנהגה להתפלל לעיתים תכופות, לא ממלמלת דברים קבועים מספר באופן ריטואלי, אלא בחופשיות, מהלב. היא הייתה מספרת לי מדי שבוע על משהו שהיא הייתה מבקשת מאלוהים ובוטחת שידאג לה. וכל שבוע הייתי רואה כיצד 'האל הגיבור' הזה שלה היה עושה משהו יוצא דופן על מנת לענות לתפילותיה. כמה קשה זה היה עבורי, אתאיסט, לראות זאת שבוע אחר שבוע, לאחר כמה זמן ההצהרה "צירוף מקרים" התחילה להישמע לי כתירוץ לא קביל כלל..."

"לֹא-תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ" (שמות, פרק כ"ג)

פסוק זה חוזר על עצמו שלוש פעמים בתורה באותה צורה בדיוק, אין בתורה שום מקום בו נכתב איסור על אכילת בשר בחלב, מחוץ לכאורה לקטע זה. על פסוק זה הוקמו במהלך השנים עשרות אם לא מאות מצוות ודינים על ידי רבנים שונים שיחד נעטף על ידי ההגדרה הידועה "כשרות", ובפרט כשרות כהפרדה בין בשר וחלב. מה זה שגרם בוקר אחד לאלוהים "להתעורר" ולהחליט שלא מתאים לו יותר שבני-ישראל יאכלו צ'יזבורגרים? סתם ככה ללא סיבה נראית לעין, או שאולי היו אלה רבנים במהלך ההיסטוריה שלא הבינו את משמעותם של הפסוקים כפי שהתכוון המחבר?

מה הן העדויות לקיומה של תבונה וכיצד נזהה אותן?
מדוע הארכאולוגים מתרגשים כשהם מגלים במערה כלי אבן לצד עצמות אדם? כלי האבן מצביעים על תבונה! החוקרים מבינים שכלים אלו לא היו יכולים להיווצר מעצמם, אלא נעשו על פי תוכנית מסוימת, בחוכמה.
הם מסיקים, ובצדק, שיצור נבון יצר את הכלים האלה. הרי איש לא יביט בחומה הגדולה של סין, בבניינים של העיר העתיקה בירושלים או במגדל פיזה, ויסיק שמבנים אלו נוצרו כתוצאה מפיצוץ במפעל ליצור לבֵנים.
אנחנו יכולים לזהות תכנון שמעיד על תבונה. אנחנו מוקפים בדברים שנעשו בידי אדם: מכוניות, מטוסים, מחשבים, ציוד אלקטרוני, בתים, מכשירי חשמל וכן הלאה. איש לא יטען שהחפצים האלו הם תוצר של זמן ואקראיוּת.

מגילות קומראן, (שמות נרדפים: מגילות ים המלח והמגילות הגנוזות), על שם המקום בו נמצאו רובן, במערות קומראן שבמדבר יהודה, וכן באתרים נוספים באזור. עתירת ממצאים במיוחד הייתה מערה שנמצאו בה 15,000 קטעי מגילות בקירוב, ששרדו מתוך 600 כתבים שונים. האחרונה במערות, שבה נמצאו שרידי מגילות אותרה בשנת 1956 כאשר בה נחשפו יצירות ארוכות, בהן מגילת תהלים, תרגום לארמית של ספר איוב ומגילת המקדש (8.148 מטרים). ובסופו של דבר נתגלו אחת-עשרה מערות שבתוכן נמצאו מגילות קדומות, ונחשפו גם שרידיו של היישוב הקדום. בשנת 1947 מוחמד א-דיב, נער בדווי משבט תעמרה שרעה את צאנו באיזור איבד את אחד העזים שלו, כאשר הלך לחפש את העז מצא באופן מקרי כד חרס שבתוכו מגילות, עניין זה עורר התלהבות נרחבת וגם עיסוק מחקרי רציני לאורכה של כמה עשרות שנים מאז הגילוי הראשון. התלהבות זאת מקורה במה שניתן ללמוד ממגילות ים המלח על תקופת הבית השני (520 לפסה"נ-70 לסה"נ).

במקרים רבים המאמינים באלוהים מסתמכים על נבואות שהתגשמו כתוקף לאמונתם. זהו באמת אחד הטיעונים החזקים ביותר שניתן להביא. אך האם הן לא יותר מניחוש מוצלח?

ישוע אמר, ״לכו והגידו ליוחנן את אשר ראיתם ושמעתם: עיוורים רואים, פיסחים מהלכים, מצורעים מטוהרים, חרשים שומעים, מתים קמים, ועניים מתבשרים״ (לוקס ז׳ 22). הניסים שישוע חולל לעיני כל העידו על מגוון נרחב של סמכויות שהיו לו: סמכות על איתני הטבע, סמכות על מחלות, על שדים, על הבריאה ועל המוות. המעשים שהוא עשה הגשימו נבואות שונות והעידו על כך שהוא המשיח שהתנ״ך ניבא את בואו.

מדוע כה מעט מדענים מאמינים בבריאה? בעיקר משום שסטודנטים למדעים אינם לומדים שיש סתירות בתיאוריה האבולוציונרית. האוניברסיטאות מלמדות את התיאוריה האבולוציונרית כעובדה מוגמרת. כל מי שקורא תגר על תורה זו נתקל בבוז מצד תומכיה. טִילְהאָרד דֵה שָארְדִן פילוסוף שתומך באבולוציה, קובע: "פרט למספר קבוצות שמרניות ביותר, לא יתכן שאדם חושב או מדען יחפש דרך מחשבה הסותרת את האבולוציה. הדבר יחשב כבלתי מתקבל על הדעת וכבלתי אפשרי". 

יש אנשים שרואים בישוע אלוהים כי הם מאמינים שהתנ״ך והברית החדשה נכתבו בהשראת אלוהים. ומאחר שהכתובים מלמדים שישוע הוא אלוהים, הרי שהוא חייב להיות אלוהים. אומנם גם אנו מאמינים שכתבי הקודש הם דבר אלוהים ושהם נכתבו אך ורק בהשראתו, אבל אנו לא חושבים שצריך להאמין בזה כדי להגיע למסקנה שישוע הוא אלוהים, להלן הסיבות לכך.

בחינת גילו של כדור הארץ מציבה שאלות לגבי תאורית האבולוציה שהרי דרושה תוחלת קיום מינימאלית לכדור הארץ על מנת שיאפשר את קיומה של תאורית האבולוציה, כיצד ניתן למודד את גילו של כדור הארץ? 

גם אם לפתע היו כל הטילים שבעולם נעלמים, אם כל סכין ורובה היו מושמדים, כל מצבורי חומרי ההשמדה הכימיים היו מתפרקים - בני אדם עדיין היו ממציאים במהרה דרכים חדשות להפיץ רוע לב ואלימות. מה שדרוש הוא שלום אמיתי ולא רק הפסקת מלחמה.

כולנו משקיעים את חיינו בלימודים על מנת שנוכל לעבוד, לאחר מכן אנו משקיעים את חיינו בעבודה על מנת שנוכל להקים משפחה, לאחר מכן אנו מקימים משפחה על מנת שנוכל לשלוח אותם לדרכם ולנוח לעת זקנה, ולסיום אנו מגיעים לנקודה בה לעולם לא הצלחנו לדמיין את עצמנו, אנו קשישים, חולים וגוססים, ולבסוף, לפני שעוד הספקנו לשקול את חיינו ומשמעותם, אנו מתים. מאות אנשים חזרו מסף המוות ודיווחו על "הצד השני". אך האם חוויות חוץ גופניות אלה הן אכן פגישות עם החיים שאחרי… או שיש בהן משהו מן התרמית?

הארכיאולוגיה עוסקת בחקר חומרים שאינם מתכלים, שבני האדם השאירו אחריהם במהלך הדורות.
כיום משתמשים בשיטות מחקר מתקדמות ובחידושים מדעיים כדי לשחזר את העבר ואת אורח חייהם של אבותינו, ללמוד ולהבין אותו. המזרח התיכון, וישראל בפרט, הם שדה פורה למחקר ארכיאולוגי, בגלל רצף ההיסטוריה האנושית באזור.

בודהא מעולם לא אמר שהוא אלוהים ומוחמד לא טען שהוא אללה. אך ישוע, בן הנגר מנצרת, טען שמי שראה אותו ראה את אלוהים (יוחנן י"ד 9). טיעוניו של ישוע לאלוהותו הם רבים ושונים.

חוקר מהאוניברסיטה העברית בירושלים פִּענח כתובת המצביעה על חזון לתחייתו של מנהיג משיחי עוד מלפני הספירה.

פרופ' ישראל קנוהל המופקד על הקתדרה למקרא ע"ש יחזקאל קויפמן באוניברסיטה העברית, הציג באחרונה פרשנות חדשה ומפתיעה לכתובת האבן שזכתה לכינוי "חזון גבריאל". על פי פרשנותו של פרופ' קנוהל, המילה "חאיה" המופיעה על לוח האבן מציינת צורה עתיקה לציווי "חיה!" ומצביעה כל כך שהמלאך גבריאל הקים לתחייה מנהיג משיחי בשם "שר השרין", שלושה ימים לאחר מותו. 

טענה: "אם אתם טוענים שישוע הוא אלוהים, אתם הופכים אדם לאלוהים. אתם עובדי אלילים!"

אנחנו מאמינים שבן האלוהים, שהיה קיים מלפני היווסד תבל, ושדרכו נברא העולם, יצא מלפני אביו ולבש בשר, והתגלה לנו כישוע המשיח. הוא חי עלי אדמות, מת וקם לתחייה מן המתים, ושב אל אביו. ועכשיו הוא יושב בשמים לימין אלוהים. אנחנו מבינים שישוע, בן האלוהים, הוא צלם אלוהים, זה שהמלוא של אלוהים שוכן בו, זה שדרכו הוא התגלה לאנושות. היות שהבן יצא מלפני אביו והיות שהוא שותף לטבעו האלוהי, במובן מסוים אפשר לומר שישוע הוא אלוהים (או אלוהי או שמימי), אבל אנחנו זוכרים תמיד את העדות המופלאה של כתבי הברית החדשה, שלפיהם ישוע הוא בן האלוהים. אני יכול להוכיח לך מהכתובים שאין כל עבודת אלילים במה שאנחנו מאמינים בו. אלוהים תמיד התגלה לעמו, והוא עשה את זה לצמיתות ובדרך שלמה יותר דרך בנו ישוע.

ישוע, חייו המעוגנים בקשר שלו עם אלוהים ואהבתו לזולת. דאגתו לבני האדם, כשקרא להם "צאן אשר אין להם רועה". האם הוא מת מוקדם מדיי? מדוע בכלל היה צריך למות? את מי צריך להאשים?

הינו מותחן בלשי פרי עטו של הסופר האמריקאי דן בראון. הספר, שיצא לאור בשנת 2003, היה לרב מכר בינלאומי כאשר נמכרו ממנו למעלה מ-60.5 מיליון. ההתחלה מבטיחה. אדם השומר סוד חשוב - מנהל מוזיאון הלובר - מגלה שנותרו לו רגעים מעטים לחיות. את הסוד אי אפשר לגלות לכל אחד, והגוסס חייב ליצור במהירות צופן שיהיה מובן רק למי שלו הוא מיועד. השאר מוצלח פחות.

יש האומרים כי ישוע היה מורה טוב אשר לעולם לא הצהיר על היותו המשיח או "בן האלוהים". הם טוענים ששאול ("פאולוס") הכניס רעיונות פאגאניים ללימודים היהודיים של ישוע על מנת שימשכו את הגויים ובכך ליצור דת חדשה. שאול, יש האומרים, היה יוצר הנצרות האמיתי ואויב מושבע של היהדות, אשר לימד שלתורה אין ערך.

עקרון ההנאה היה זה שהנחה את החלטותיו של הפילוסוף סורן קיארקגארד. אולם, מאוחר יותר הצהיר כי עיקרון מנחה זה הכשיל אותו. אלו היו דבריו: "באוקיינוס נטול תחתית של העונג, חיפשתי לשווא נקודה בה אוכל להשליך עוגן. חשתי בכוח אשר כמעט לא ניתן לעמוד בפניו שבו כל תענוג גורר אחריו תענוג נוסף, את ההתלהבות המזויפת אשר ביכולתו של כוח זה ליצור, את השעמום, העינוי העוקב לו".

גדליהו בן פשחור ויהוכל בן שלמיהו מוזכרים בתנ"ך יחד עם עוד שני שרים נוספים, בעת שבאו אל המלך צדקיהו לדרוש את המתתו של ירמיהו הנביא. באחד מרגעיה הקשים של ירושלים, שהיתה נתונה באותה עת במצור, האשימו שני השרים את הנביא, כי הוא זורע דמורליזציה בקרב תושבי העיר הנצורה ואמרו למלך: "... יומת נא האיש הזה, כי על כן הוא מרפה את ידי אנשי המלחמה הנשארים" (ירמיה ל"ח 1-4).

המוקד של שאלה זו נמצא בחוסר הבנה בסיסי למה שהתנ"ך והברית החדשה מגלים על אופיו של אלוהים. דרך נוספת להביע מחשבה בסיסית זו היא כאשר אנשים אומרים: "אלוהים של התנ"ך הוא אלוהי הזעם בעוד אלוהי הברית החדשה הוא אלוהי האהבה."

דעה נפוצה אך מוטעית אומרת שהתנ"ך והברית החדשה שנמצאים היום בידינו אינם זהים למקור. זוהי נקודה חשובה ביותר משום שמהימנותם של כתבי הקודש תלויה בה.

כתבי הקודש נכתבו בין השנים 1400 לפנה"ס ועד 68 לספירה. העתק הקדום ביותר של ספר כלשהו מכתבי הקודש ששרד עד היום הוא מגילת ספר ישעיה, שנכתבה לפני חורבן המקדש (בשנת 70 לספירה). כשנמצאו מגילות ים המלח הוכח שהנוסח של התנ"ך שאנחנו קוראים היום זהה למקור. הברית החדשה נכתבה בין השנים 50-68 לספירה, וההעתק הקדום ביותר שנמצא בידינו הועתק בשנת 120 לספירה בערך. העתקים נוספים שנמצאו נכתבו כ-250-200 שנה לאחר כתיבת החיבור המקורי. שני העותקים העיקריים של הברית החדשה הקיימים היום, ה:
Codex Vaticanu
(שנכתב בשנת 325)
Codex- Sinaiticus
(שנכתב בשנת 350)

קחו בחשבון את חוסר הסבירות המדהים על-מנת שכול המופע האבולוציוני בכלל יתחיל. אנשים מדברים כאילו היה הדבר עובדה מוצקה – אבל האמת היא, שלאיש אין הסבר מדעי הגיוני איך מולקולות, הנושאות מידע מורכב, הנדרש אפילו בשביל "חיים ראשוניים", צמחו ללא התערבות של אינטליגנציה חיצונית. לעומת זאת, קיימות סיבות מדעיות טובות מאוד להאמין כי דבר זה הוא בלתי אפשרי.  

לפי התורה (ויקרא י"ז:י"א) שכר החטא הינו מוות. לכן, כשאדם חוטא, הקורבן נועד לשמש כתחליף ולמות במקום האדם ובעבור חטאיו. המילה קורבן באה מהשורש ק.ר.ב, זאת אומרת, הקורבן נועד לקרב אותנו לאלוהים. כיום, היהדות הדתית טוענת כי תפילה באה במקום קרבנות ולכן בבתי הכנסת מתפללים תפילת שחרית במקום הקרבת קורבן (לקוטי תורה במדבר עמ' עה' \ מדרש פסיקתא דרב כהנא, כד, יט).
הרמב"ם (המאה ה12, ספרד), בספרו "מורה נבוכים" אפילו טען שהקרבת קורבנות היה טקס אלילי פאגאני ושאלוהים בעצם הניח לעם ישראל להקריב קורבנות מכיוון שהיה רגיל לחיות בסביבת עובדי אלילים. (מורה נבוכים, חלק שלישי, פרק ל"ב, בקיצורים). וכי אין באמת טעם בהקרבת קורבנות (משנה תורה, הלכות מעילה, ח', ח').

המילים "יִשְׂרָאֵל" ו-"יְּהוּדִים" מופיעות בכתבי הקודש (התנ"ך והברית החדשה) מעל 2700 פעמים.  החזרה הרבה והעיסוק הרב של כתבי הקודש בנושא של עם ישראל וארץ ישראל מהווה עדות לכך שהבנת המקום של עַם ישראל בתכנית אלוהים הינו נושא חשוב ומרכזי בתוכנית של אלוהים. כפי שיוסבר בהמשך, מתוקף ברית-עולם אלוהית, בלתי מותנית, ונצחית עם אברהם וצאצאיו הנבחרים, עַם ישראל הינו עמו הנבחר של אלוהים, אשר קריאתו הנצחית הינה להביא את ברכת האלוהים האחד לכל העמים. הבעיה היא שכיום, ההגדרה "נבחר" השתנתה על ידי הרבנים ואיבדה את המשמעות המקורית שקיבלה בתנ"ך.

מעל מאתיים איש נאספו בלובי המלון לתוכנית בידור מיוחדת. מארגני הכינוס ארגנו הופעה של אורי גלר כצ'ופר שמטרתו להפיח קצת חיים בכינוס שנערך עבור אנשי ההנהלה הבכירה.

אורי גלר נכנס לאולם, ואחרי כמה תכסיסים ויזואליים קטנים שהציג כ"חימום", הוא הוציא כפית ונתן אותה לצופה שנבחר באקראי מהקהל, כדי שזה יבדוק אותה. הלה אישר שהייתה זו כפית רגילה. הכפית הוצגה על כן שהונח על השולחן. בריכוז עצום בהה גלר בכפית, כאילו הוא מנסה לשדר אליה אנרגיה ממוחו. לאחר כדקה של בהייה בגבות מכווצות ובשפתיים קפוצות, כשנדמה היה כי הכפית מסרבת להיכנע ולהתכופף, החלה לפתע הכפית לשנות את צורתה. כמה מהיושבים בקהל השמיעו קריאות השתאות, ועד מהרה פרץ הקהל כולו במחיאות כפיים ותשואות רועמות.

אנו, היהודים המאמינים בישוע סבורים שמתקבל על הדעת להטיל ספק, אפילו בדברים שישנם אלו ביהדות המתייחסים אליהם כאל קדושים. דוגמא אחת לכך היא כתבי תלמוד.

לעיתים קרובות מגונים כתבי ספר הברית החדשה על ידי היהדות המסורתית, מהסיבה שכתבים אלו טוענים להיות בעלי סמכות כמו התורה. אך בו בזמן יש לרבנים סדרה של מסמכים שנכתבו שנים רבות לאחר התורה, כשהבולט ביניהם הוא התלמוד, אשר נחשבים בעיניהם לבעלי סמכות גבוהה מאשר לתורה. מדוע?

דארווין הצביע, ובצדק, שאם התאוריה שלו נכונה, צריך להיות מספר גדול מאוד של "זני מעבר" שימצאו כמאובנים. אם לדוגמא, הגפיים הקדמיות התפתחו לכנפיים של הציפורים, למה אנו לא מוצאים סידרה של מאובנים המראים שלבים אלו-  חצי גפה- חצי כנף, או חלק קשקשי- חלק נוצתי- האחד מפנה דרך לבא אחריו?
דארווין אמר שהמחסור בזנים מעין אלו הוא "ההתנגדות הברורה והרצינית ביותר" כנגד התאוריה שלו. 120 שנים לאחר מכן, ד"ר דויד ראופ, העומד בראש אחד המוזיאונים הגדולים באמריקה, טוען שהמצב בנוגע לסוגיית החוליות החסרות (missing links או transitional forms) "לא השתנה בהרבה" וש-"יש לנו אפילו מספר קטן יותר של דוגמאות לאבולוציה מאשר בזמנו של דארווין. 

בחפירות שנערכו ביריחו (בין השנים 1936-1930) מצא גארסטאנג ממצא שהדהים אותו עד כדי כך שהוא ושני חברי משלחת נוספים חתמו על הצהרה שמתארת את הממצא. גארסטאנג מספר, ״לא נותר עוד כל ספק לגבי העובדה העיקרית: חומות העיר נפלו כלפי חוץ בשלמותן, כך שהתוקפים יכלו לטפס על חורבותיהן ולהיכנס לעיר. מה כל כך יוצא דופן בזה? חומות של ערים לא נופלות כלפי חוץ, אלא תמיד כלפי פנים. זאת מאחר שהתוקפים תוקפים מחוץ לחומה ומפילים אותה פנימה, והנה, ביהושע ו׳ 20 מסופר: ׳ותיפול החומה תחתיה, ויעל העם העירה איש נגדו, וילכדו את העיר׳. משהו גרם לחומות ליפול כלפי חוץ״ (146 ,Garstang, FBHJJ).

בשנת 1924 גילה מומחה צעיר לאנטומיה בשם ריימונד דארט, גולגולת של נער שתואר אחר כך על ידי החוקרים כ"קוף-אדם אפריקני". על סמך הידע שלו באנטומיה הסיק דארט שבוגר מאותו מין התנשא לגובה של 120 ס"מ בערך, ושמוחו היה כגודל מוחה של גורילה. חוקרי העבר הרחוק של האדם דחו את טענותיו של דארט, לפיהן היצור שמצא היה חצי קוף וחצי אדם (יצור ביניים בין הקוף לאדם). אבל דארט עצמו כתב כאילו שכולם האמינו לו. 

רבים רואים בכתובים משל, אך אנו מאמינים שהדרך הנכונה להבין את הכתובים היא דרך הפרשנות המילולית, וזאת מכמה סיבות: אלוהים באמת דיבר אל אנשים אמיתיים. הדברים האלה התרחשו, לא באיזו ארץ פלאות דמיונית אלא ממש כאן, עלי אדמות ואפילו אצלנו בארץ ישראל. מחברי הכתובים לא ראו בחיבורם מדע בדיוני. כשהם מצטטים מישהו או מספרים על אירוע כלשהו, הם מתייחסים לכך כאל מציאות.

בימי הביניים לא עלתה כלל שאלת מוצא החיים. כולם הניחו שאלוהים ברא הכול. האנשים האמינו שחיים נוצָרים מאליהם מחומרים שאינם חיים. תולעים נוצרות מבשר שנרקב, צפרדעים משלולית של מים עומדים, שלשולים מזבל, עכברים מאדמה לחה ויתושים מטל.

אחת הסיבות שאלוהים ירצה ללבוש דמות בשר ודם ולרדת אל בני האדם היא כדי לתקשר איתנו בצורה רלוונטית יותר עבורנו. נניח שאתה צופה מגבוה על איכר החורש את שדהו, ורואה שבסיבוב הבא שהוא יעשה עם המחרשה הוא עלול לעלות על קן נמלים. מאחר שאתה אוהב נמלים, אתה רץ לקן כדי להזהיר את מי שנמצא בו. בהתחלה אתה צועק בקולי קולות כדי להזהיר מפני הסכנה הממשמשת ובאה, אבל משום מה הנמלים ממשיכות במלאכתן, אתה שולח להן מכתב ומנסה לתקשר איתן בדרכים אחרות, אבל הן ממשיכות בשלהן. בשלב כלשהו אתה מבין שכנראה שהדרך היחידה שבה תוכל לזכות בתשומת ליבן, היא להפוך לנמלה בעצמך.

טענה: "ליהודים אסור להאמין בשילוש. אנחנו מאמינים באלוהים אחד, לא בשלושה".

אני חושב שאתה מתקשה להבין את האמונה שלנו, המחשבה הזו מבוססת על דעה קדומה, אנחנו בשום אופן לא מאמינים בשלושה אלוהים. האלוהים שלנו הוא אחד, ושמו הוא יהוה (או "השם", כפי שקוראים לו הדתיים). הוא התגלה לנו דרך בנו, המשיח, שהוא עצם דמותו של אלוהים, והוא נוגע בנו ומדבר אלינו באמצעות רוחו. אלה הן אמיתות רוחניות עמוקות. תיאולוגים מתקופות מאוחרות יותר כינו את המערכת הזאת "שילוש" - אלוהים אחד בשלוש ישויות. אבל המילה "שילוש" אינה מופיעה בשום מקום בברית החדשה, והיא יוצרת בלבול מיותר.

שוב ושוב אנשים ניגשים אלי ושואלים, כמו תקליט שבור, ״אתה לא באמת קורא את התנ״ך והברית החדשה, נכון?״ אחרים אומרים, ״זה רק עוד ספר שעומד על המדף; אם אתה מחפש משהו שכדאי לקרוא, נסה את...״ ומציינים כמה מהספרים האהובים עליהם. יש אנשים שספר הבריתות מקשט את הספרייה שלהם. הם מספרים לי בגאווה איך הספר עומד לצד ״יצירות מופת״ אחרות כמו ״האודיסאה״ של הומרוס, ״רומיאו ויוליה״ של שייקספיר או ״גאווה ודיעות קדומות״ של ג׳יין אוסטין. ספר הבריתות שלהם עומד על המדף ומעלה אבק, וברור שהם אף פעם לא עיינו בו. ובכל זאת הם רואים בו יצירת מופת.

ישנן למעשה שיטות מדידה רבות שנותנות לגיל כדור הארץ גבול צעיר בהרבה ממה שהאבולוציה מצריכה. כמה מהן מצביעות על גיל שלא עולה על כמה אלפי שנים. באופן טבעי, תומכי האבולוציה יעדיפו, אפילו שלא במודע, שיטות הנותנות מספיק זמן (לרוב שיטות רדיואקטיביות), המאפשרות לאמונתם בשינויים האבולוציוניים להראות אפשרית. חשוב לציין, כי האמונה ב"מיליוני שנים" כהיסטוריה גיאולוגית נוסדה הרבה לפני שהמדידות הרדיו-אקטיביות התגלו.

"אין צורך להסביר את היווצרות החיים במונחים של נס. חיים נוצרים באופן אוטומטי, כשהתנאים מתאימים, ואז הם שורדים ומתפתחים".  הצהרות כאלה נפוצות מאוד. לפיהן, כל מה שיש לעשות כדי ליצור חיים הוא להמתין לעיתוי המתאים. קלות הדעת שבה נאמרים דברים אלה, באה לכסות על הקשיים שעולים כשבוחנים את חוקי הטבע ואת מוצא החיים. טענות כאלה מתעלמות למשל מחוק התרמודינמיקה השני.

זהו חוק פיזיקלי שמתקיים בכל חומר כימי, פיזי או ביולוגי. לפי חוק זה, הכול הולך ומתכלה. שעונים נעצרים, צעצועים מפסיקים לפעול, אבנים מתפרקות וסוללות מתרוקנות. הפיזיקאים אומרים שעל פי חוק זה, סופו של עולמינו יהיה קר, חשוך, ללא תנועה וללא חום.
במלים אחרות, החוק התרמודינמי השני אומר שלכל דבר יש נטייה להתפרק. 

מהפיכת סדום ועמורה נחשבה לסיפור שקרי, עד שהתגלו עדויות לכך שכל חמש הערים המוזכרות בתנ״ך אכן היוו מרכזי מסחר באזור, והיו ממוקמות בדיוק היכן שמסופר עליהן בכתובים. גם התיאור המקראי של חורבנן נראה מדויק.

האם רוח הקודש הוא "משהו", או שיש בו מימדים מסוימים שהופכים אותו ל"מישהו"?
אפשר להוכיח בעזרת הכתובים שרוח אלוהים אינו רק כוח מופשט. רוח הקודש הוא חלק ממהותו של אלוהים, ויש לו אישיות ברורה. הברית החדשה מרחיבה בעניין האמיתות המבוססות האלה. למרבה העניין, גם מסורות רבניות מאוחרות יותר מתייחסות בדרך דומה לאמיתות האלה.

מה אומר התנ"ך על רוח אלוהים? גם בעברית וגם ביוונית (pneuma) יש למילה הזאת שני מובנים - רוח שנושבת (או נשמת חיים), ורוח בניגוד לבשר.^[1] התנ"ך גם מדבר על אנשים שהתמלאו ברוח (כלומר, קיבלו מן הרוח כוח שנדרש להם), ועל שפיכת הרוח (יואל ג' 1). הברית החדשה משתמשת באותם מונחים ובאותם דימויים כשהיא מדברת על רוח הקודש (רשימה להלן). אבל יש עוד מקומות חשובים בכתובים, שמדברים על פעולה אישית שאלוהים עושה בקרב בני האדם, באמצעות רוחו. רוח הקודש מלמד ומדריך. אפשר למרוד בו ולהעציב אותו. אין ספק שמדובר באישיות, לא בכוח גרידא.

המדען היהודי אלברט אינשטיין ענה לשאלה “האם אתה מקבל את ישוע כאישיות היסטורית?”
“בלי ספק. אף אחד לא יכול לקרוא את הבשורות מבלי להרגיש את הנוכחות של ישוע. אופיו חי בכל מילה. אף הגדה לא מלאה בחיים כאלה ... אף אדם לא יכול להכחיש את העובדה שישוע היה, וגם לא שדבריו נאורים. גם אם חלק מדבריו נאמרו לפני, אף אחד לא ביטא אותם בצורה אלוהית כמוהו.” (אלברט אינשטיין)

התנועה החסידית העסיקה את עצמה, במהלך שני העשורים האחרונים, ביהדות של הנשמה. בניגוד למנהגים החיצוניים הנוקשים של היהדות האורתודוקסית, מגזר הלובביץ' בתנועה החסידית התאים והציג לקהל הרחב יהדות חווייתית, יהדות ניסיונית השואפת להיות רלבנטית ואמיתית. תנועה זו, עם הדגש שלה על חיי הנפש, יושבת כמו גמד על כתפיים של ענק אחר בתוך היהדות – הקבלה, אשר מבוססת על ספר הזוהר.

קרליבך, קוק ואחרים הכניסו לימודי קבלה לתוך היהדות המודרנית באופן כל כך מוצלח עד שהיום נראה הדבר על ידי רבים כגל חדש של יהדות רוחנית. כוכבי תקשורת כמו ג'ף גולדבלום ואליזבת' טיילור ואף לא יהודים כמו מדונה אימצו לעצמם את תורת הקבלה. מה מושך אנשים לקבלה? מדוע ישנה התעניינות מחודשת ברוחניות מיסטית לגווניה השונים? כדי לענות על שאלות אלו, בואו נסתכל מה יש לקבלה להציע.

אחת הראיות שעליהן נשענת תיאוריית האבולוציה הוא שהעוּבּר, בתהליך התפתחותו, משקף את המסורת האבולוציונית של בני מינו. ויליאם מתיוס, פרופסור לגאולוגיה מאוניברסיטת למר, כתב בשנת 1962: "חקר השלבים המוקדמים בהתפתחותם של צמחים ובעלי חיים מחזק את התיאוריה שקיים קשר בין צורות חיים פשוטות למורכבות. לעוּבּרים של בעלי החיים יש מבנה דומה לזה של בוגרים ממינים מפותחים פחות". 

הראיות מצביעות בצורה גורפת על היווצרות מהירה של פחם, כאשר יערות שלמים נעקרו ממקומם, נסחפו ונקברו במהירות. ביאלורן (Yallourn), אשר בויקטוריה (אוסטרליה), ישנם מרבצי פחם חום רבים המכילים מספר רב של עצי אורן, מהסוג שכיום לא צומח בביצות.

לא מעט פעמים אנשים אוהבים לצטט מהתנ"ך מחוץ להקשר ולזרוק טענה זאת לאוויר כבוז לאמונתם של אלו המאמינים בקיומו של אלוהים, כאילו היא הרת משמעות. ראשית כל, עלי לציין את האבסורדיות שבטיעון לחוסר קיומו של אלוהים המתבסס על כך שהוא לא מוסרי או רשע; נניח ואלוהים באמת אל רשע ולא מוסרי, הטיעון לא יכול להוות משקל כנגד קיומו או אי-קיומו, אלא רק כנגד אישיותו ואופיו.

אם אין אלוהים, גם אין מוסר אבסולוטי, החזק הוא זה שמנצח ("המתאים שורד" אם תרצו, כפי שמגדירה התיאוריה הדרוויניסטית). על מנת לטעון כי הרג של בן-אדם הוא דבר לא מוסרי, יש תחילה לעמוד על קיומו של מוסר אבסולוטי. אם אין אלוהים, גם לא קיימת אמת-מידה שלפיה ביכולתנו לדעת בוודאות מה נכון ומה לא נכון, לכל אחד יש את האמת שלו, לכל אחד יש את המוסר שלו ולכל אחד יש את ההבנה שלו באשר למשמעות של "אמת", "מוסר" ו-"נכון/לא נכון".

הבודהיזם הייתה במשך מאות שנים הדת השולטת במזרח הרחוק. עם התרבותה של אוכלוסיית המזרח הרחוק בארה"ב עלתה גם שם במידה ניכרת השפעתה של דת הבודהיזם. על פי ההערכות קיימים היום כ-300 מיליון בודהיסטים בעולם ו-500,000 בארה"ב.  הבודהיזם היא עדיין הדת השולטת בהוואי ואמריקנים מפורסמים רבים קיבלו אותה, ביניהם מושל קליפורניה לשעבר ג'רי בראון, טינה טרנר, פיל ג'קסון (מאמן ה"לוס אנג'לס לייקרס"), ריצ'ארד גיר וסטיבן סגל. הדלאי לאמה קיבל מעמד של דמות רוחנית עיקרית בחייהם של אנשים רבים ברחבי העולם.

הנבואות המשיחיות הן יד המקרה, ״הרי חלק מהנבואות האלה התגשמו גם במותם של קנדי, קינג, נאצר ואישים אחרים״ או שהן היו תיכנון זדוני מראש של ישוע. יש שיטענו כך. ואכן, אפשר למצוא נבואה או שתיים שהתגשמו בחייהם של אחרים, אבל אפילו לא אדם אחד שכל 300 הנבואות התגשמו בו, או אפילו 61 הנבואות העיקריות, במשך שנים הציעה ההוצאה לאור -Christian Victory Publishing Company פרס של 1,000 דולר למי שימצא עוד אדם אחד (חי או מת), חוץ מישוע, שבדמותו התגשמו לפחות מחצית מהנבואות המשיחיות המפורטות בספר Messiah in Both Testaments (״המשיח בשתי הבריתות״) מאת פרד ג׳והן מלדאו. לא חסרים בעולמנו אנשים שהיו שמחים לקבל את הפרס!

טענה: “לפי התורה (דברים י"ג) ישוע היה נביא שקר כי הוא לימד אותנו לעבוד אלילים (בעצם שלושה, כולל האל ישוע), אלילים שאבותינו לא הכירו ולא עבדו מעולם. המצב הזה מרוקן את הניסים שהוא חולל מכל משמעות.”

האם קראת פעם את מה שלימדו ישוע ותלמידיו? "ואהבת את ה' אלוהיך בכלל לבבך ובכל נפשך ובכל שכלך ובכל מאודך" (מרקוס י"ב 30). לך בעקבותיו. ציית לו. ישוע הפנה את כולם לאביו שבשמים - בניסים שחולל, בדברים שאמר ובאורח חייו. הוא חי, מת וקם לתחייה כדי לפאר את אביו. אם כך, ישוע היה נביא נאמן ואמיתי.

אחד התנאים להיווצרותם של חיים כתוצאה מאבולוציה כימית הוא הישרדותו של הרכב כימי מוגדר שנוצר במקרה, ושממנו נוצרו גם במקרה הרכבים הכרחיים נוספים. כשכל התנאים האלה מתמלאים, נוצרים חיים.

 אין ספק שאישיותו של ישוע הותירה רושם אדיר על האנושות, עד כדי כך שגם אחרי 2,000 שנה הרושם הזה לא נשחק. מדי יום ביומו יש אנשים שעוברים חוויות מהפכניות עם ישוע.

 ההיסטוריון הדגול קנת סקוט לאטורט אמר, ״ככל שחולפות השנים מצטברת העדות, ואם מודדים את ישוע לפי השפעתו על ההיסטוריה, מבינים שהוא הדמות בעלת ההשפעה הרחבה ביותר שהילכה עלי אדמות. נדמה שהשפעה זו רק הולכת וגוברת״ (272 ,Latourette, AHR).

דארווין הניח שבין פרטים מאותו מין מתקיים מאבק מתמיד על החיים, על מזון ועל בני זוג. מאבק זה נחשב לכוח שמניע את גלגלי האבולוציה. רק החזקים ביותר בכל מין ינצחו במאבק ההישרדות. בפרק שנקרא "מלחמת הקיום" כתב דארווין: "אין כבדה כמלחמת הקיום בין יחידים ובין זנים שונים בני מין אחד", אבל הוא לא הביא שום דוגמה למאבק זה. אם בודקים את העובדות, רואים שהמאבק שמתחולל בין בעלי החיים בעצם מביא תועלת ואינו תורם לתהליך האבולוציה.

שיער חלק או מתולתל? עור בהיר או כהה? המידע רשום בד.נ.א.

 אנו יודעים שכול יצור חי מכיל מעין תוכנית (מערכת של הוראות כמו מתכון או טביעת אצבעות), המגדירה האם הוא יהיה תנין או עץ אבוקדו, למשל. אצל בני- האדם, היא מגדירה האם לאדם יהיו עיניים חומות או כחולות, תלתלים או שיער חלק, וכן הלאה. המידע הזה כתוב במולקולה ארוכה שנקראת- דנ"א (DNA).

אם לפי משלי ט"ז 6, "בְּחֶסֶד וֶאֱמֶת יְכֻפַּר עָו‍ֹן", מי זקוק ליום הכיפורים? אם האדם יכול לכפר על חטאיו בפני אלוהים באמצעות מעשים טובים ("חסד ואמת") - אין עוד צורך בהקרבת קורבן, אין כל צורך בתפילה ובחזרה בתשובה, ואין גם צורך ביום הכיפורים. איך היו יהודים שמאמינים בתנ"ך מגיבים על השקפה כזאת? המשמעות האמיתית של הפסוק היא שחסד ואמת מסלקים עוונות. במילים אחרות, במישור המעשי, בין אדם לאדם - נאמנות, אהבה ואמת יתגברו ויביסו כל השלכה קודמת של החטא. אבל הפסוק אינו מדבר על הכפרה שבין אדם לאלוהים, על טיהור או על מחילה מהזווית של אלוהים, וגם אין כל מקום למחשבה שאלוהים יסתור אין ספור פסוקים בתורה באמצעות פסוק אחד ממשלי.

שתי ההצהרות הבאות הן תגובות אופייניות לשאלה זו. ההצהרה הראשונה אומרת: "דבר אינו מתרחש בלי סיבה והבלתי סביר לא יקרה לעולם. כתבי הקודש מתארים אירועים שעל פי חוקי הטבע הם בלתי סבירים. בתולה אינה יולדת, מלאכים אינם מביאים מסרים לבני אדם, ימים אינם נפערים מעצמם, בני אדם אינם מהלכים על המים, מתים אינם קמים לתחייה וכן הלאה".

תהליך ההתאבנות מעיד על קבורה מהירה ומיידית. כיום, כשבעל חיים מת בים או ביבשה, גופו מתחיל להרקיב. אוכלי נבלות כמו נשר יאכלו את הפגר. חיידקים ואוכלי נבלות ממלאים את תפקידם במִחזור החומרים שבגוף הפגר, ועושים זאת ביעילות רבה. העצמות יתמוססו בים או יתפרקו על פני האדמה, כך שאין כל ביטחון שאפילו הן ישָמרו. מכאן שיש שני גורמים שיכולים למנוע התאבנות של בעלי חיים: אוכלי נבלות ותנאי הסביבה.

חדשות לבקרים מלמדים פרופסורים למדעים כמה מועטים הם השינויים שמתחוללים ב-DNA, ועד כמה שינויים אלה משנים את האורגניזמים. הנחה זו שייכת ליסוד התיאוריה האבולוציונרית.

טענה: "המושג בן אלוהים הוא אלילי פאגאני, לאלוהים אין בן והוא לא מוליד ילדים".

הכל תלוי בהגדרה שנותנים למילה בן. התנ"ך מכנה לפעמים את עם ישראל "בן". המלכים נקראו בניו של אלוהים, וגם המלאכים. מה הפלא שהמשיח, הנציג האידיאלי של ישראל, מלך המלכים וזה שנישא על כל המלאכים, גם נקרא בן אלוהים? ישוע המשיח ראוי לתואר הזה יותר מכל אחד שהתהלך אי פעם עלי אדמות.

כמובן שאיש מאיתנו אינו מאמין שלאלוהים יש בן כמו שיש לכל אב אנושי. ברור לנו שבורא העולם לא נישא מעולם. אם כך, למה אנחנו מתכוונים כשאנחנו אומרים שישוע הוא "בן אלוהים"?

מאז התלמוד ועד ימינו, מסורות יהודיות חשובות הכירו בסבלותיו של המשיח. נוסף על כך, יהודים רבים מאמינים בשני משיחים, במלך מנצח שנקרא משיח בן דוד, ובלוחם סובל שנקרא משיח בן יוסף. וחוץ מזה, התנ"ך מדבר מפורשות על סבלות המשיח. המשיח מתואר בתנ"ך ככוהן ולא רק כמלך, וזו הסיבה שהיה עליו לסבול למעננו - היה עליו למלא את תפקידו ככוהן. מי שאינו מבין את הנקודה הזאת, מחמיץ חלק חיוני מתפקידו של המשיח.

האמת היא שביהדות יש הרבה מסורות שונות העוסקות בביאת המשיח, וביניהן אמונות שיש שני משיחים, שכל אחד מהם יבוא פעם אחת, לצד אמונות בכך שיש משיח פוטנציאלי בכל דור. הכתובים וגם ההיסטוריה מלמדים שיהיה משיח אחד, שיבוא פעמיים.

אחת הבעיות העיקריות העומדות בפני אלה שמאמינים בהיווצרות אקראית של החיים היא, שהסיכויים ליצירת המולקולה האורגנית הפשוטה ביותר הם אפסיים ובהתאם לחוקי המתמטיקה - בלתי אפשריים.

הדוחים את תיאורית הבריאה אומרים שהחיים החלו על ידי מפגש אקראי של חומצות אמיניות (שמרכיבות את החלבון). הסיכוי ליצירה אקראית של חלבון יעיל (ואפילו יהיה זה הקטן ביותר) שואף לאפס.

בשל הקושי להגן על עמדה אתאיסטית, אנשים רבים שאינם מאמינים באלוהים מאמצים את הגישה האגנוסטית. גם המונח הזה מורכב משתי מילים יווניות. ״א״, שפירושה ״לא, אין, ו״גנו־ סיס״ שפירושה ״ידע״. כלומר, אגנוסטיקה היא ״אין ידע״. אדם אגנוסטי לא בטוח אם יש אלוהים.

ישוע הציג פעם בפני קהל עוין את השאלה הבאה, ״מי מכם על עוון יוכיחני?״ (יוה׳ ח׳ 46). הוא לא קיבל כל תשובה. כשהציע להם להאשים אותו, הוא עמד לבחינה מדוקדקת שלהם ונמצא חף מפשע. הוא היה יכול לעודד ביקורת ציבורית כזו משום שהוא היה נקי מחטא. הוא גם אמר ש״את הטוב בעיניו [של אלוהים] אני עושה תמיד״ (יוח׳ ח׳ 29).

לפי ישעיהו מ"ג 11, רק אלוהים יכול להושיע. איננו זקוקים למושיע אחר, וגם איננו מכירים במישהו כזה. האם זה באמת כך?

הדברים שכתובים בישעיהו מ"ג 11 נאמרו לגבי "אלים" אחרים, והם מבהירים שהעם היהודי לא ייוושע על ידי אף אל אחר או גואל כלשהו. זה מאוד ברור. ברור גם שאלוהים גואל ומושיע דרך מי שהוא רוצה להושיע - בין שמדובר בגואלים בשר ודם (כמו מלכים או לוחמים), מלאכים או המשיח.

מדענים רבים הבחינו בבעיות שעולות מן התיאוריה הגורסת שהחיים נוצרו באקראי, ולכן דחו את הגישה הזו, המכנית, לטובת הגישה החומרית. הגישה החומרית גורסת שהאבולוציה היא תהליך בלתי נמנע כשמתקיימים תנאים מתאימים.

מצוות התורה שעוסקות בהתזת הדם על המזבח קשורות לקורבנות שהועלו עליו. במקרים אלה היה צורך להקפיד על כללים מפורשים. במקרים אחרים בתנ"ך הועלו קורבנות ונשפך דם בדרכים שונות ובמקומות שונים. והכי חשוב, אין כל קשר בין הדינים של קורבנות מן החי שהועלו על המזבח, לבין התפיסה ש"מיתתן של צדיקים מכפרת". דמם של הצדיקים כיפר גם כשלא נשפך על המזבח בירושלים.

תיאור הבריאה בבראשית ב׳ יוצא מנקודת המבט של האלוהים שמתגלה לאדם ומספק את צרכיו. לעיתים החזרה היא מאפיין של הלשון העברית, שלעיתים קרובות מביאה את הכלל ואחר כך מפרטת אותו״ (,Raven 124-25 ,OTI).
הפרטים הסותרים לכאורה בסיפורים מסוימים הם למעשה פרטים משלימים. הם נתפסים כסותרים רק כשהסיפורים אינם מפורשים נכונה.

ה׳ ה׳ רולי אומר, ״בין שני סיפורי הבריאה, יש אי התאמה באשר לסדר הבריאה, וכן בשימוש בשמותיו של אלוהים, בתפיסה של אלוהים ובסגנון״ (Row 24 ,ley, GOT; ראה גם 35-36 ,Driver, BG).

האם ישנה סתירה בתיאור המבול של נוח בספר בראשית? כך חושב מבקר-המקרא רולי שכותב: בסיפור המבול אנחנו מוצאים שלפי בראשית ו׳ 20-19 אלוהים מצווה על נוח לקחת זוג אחד מכל בעלי החיים, ולהביאם לתיבה. ואילו לפי בראשית ז׳ 2 נאמר לו לקחת שבעה זוגות מן החיות הטהורות, וזוג בודד של חיות טמאות. בבראשית ז׳ 8 ואילך מודגשת הסתירה הזו על ידי האמירה שמופיעה שם, ולפיה לתיבה נכנסו זוגות בודדים של בעלי חיים טהורים וטמאים, למרות שבהחלט יתכן שהדגש הזה על הסתירה לא היה קיים במקור. כמו כן קיים חוסר הסכמה באשר למשך המבול. לפי בראשית ז׳ 12, הגשמים נמשכו 40 יום, ואחריהם, לפי בראשית ח׳ 6 ואילך, נוח המתין פרקי זמן של שבעה ימים עד שירדו המים. ואילו לפי בראשית ז׳ 24 המים נותרו על עומדם במשך 150 יום, ולא ירדו לחלוטין אלא אחרי שנה ועשרה ימים מאז שהחל המבול לרדת (ח׳ 14; השווה עם ז׳ 11) (,Rowley 18 ,GOT).

לאחר שאדם וחווה גורשו מגן עדן, הם לא עלו על מטוס שלקח אותם להוואי. הם יצאו לגלות. ושם הם גילו שהחיים לא פשוטים, אפילו קשים. מדור לדור הלכה הרמה המוסרית והתדרדרה, עד שאלוהים הוריד מבול והטביע בו את כל האנושות, מלבד נוח, בני משפחתו וגן החיות הראשון בתולדות האנושות. בבראשית פרק ג' פסוק ט"ו אלוהים הבטיח דבר מה לאדם וחווה, הוא הבטיח להם שהפתרון האולטימטיבי לבעיית החטא שנוצרה יבוא דרך הזרע של חוה. (ראה מצגת קריקטורית בנושא: www.theone.co.il)

מהי התורה?

כפי שכבר נאמר, חמשת הספרים הראשונים בתנ״ך ־ בראשית, שמות, ויקרא, במדבר ודברים - מוכרים בשם החומש או חמשת חומשי תורה. המילה ״חומש״ נגזרת מהמילה ״חמש״, ופירושה ״אוסף של חמישה״ או ״ספר בעל חמישה כרכים״ (957 ,Aalders, ASIP, 13; NBD).

במסורת היהודית הספרים האלה נקראים תורה (מן המילה ״הוראה״), ספר התורה או תורת משה (903 ,Albright, ACBC).

ישוע נצלב בערב פסח, איתו נצלבו שני פושעים נוספים. הרבנים דאז ביקשו מפילטוס לשבור את רגליהם של הנצלבים כדי לזרז את מותם, הם לא רצו שהגופות יהיו תלויות במהלך השבת (החג).

כדי להבין את הבקשה שלהם, יש צורך בשיעור קצר בפיזיולוגיה ופתו פיזיולוגיה. ברוב המקרים, קרבנות צליבה מתים לאט. הסבל והכאב העצומים גורמים להם להיחלש עד שאין להם עוד כוח לשאת את גופם ולדחוף את עצמם כלפי מעלה ובכך לאפשר לראות להכניס מספיק חמצן לתוך הגוף. בהדרגה, הראות של הנצלבים התמלאו בדו-תחמוצת הפחמן, והנצלבים בדרך כלל מתו כתוצאה מחנק. שבירה של רגליהם החישה את מותם.

שמו של ד״ר גליסון ארצ׳ר התפרסם באוניברסיטה שבה למד בעיקר בזכות השליטה שלו בלמעלה מ־30 שפות, רובן שפות שדוברו במזרח הקדום בתקופת התנ״ך. במשך 30 שנה הוא לימד סטודנטים שנרשמו לתואר שני בחקר המקרא, והוא מספק את התיאור הצנוע שלהלן בנוגע לכלים שנמצאים בידיו ושמאפשרים לו לפרש נכונה טקסטים בעייתיים בכתבי הקודש:
במהלך לימודי לתואר הראשון באוניברסיטת הרווארד, אפולוגטיקה ותחום ההוכחות לאמיתות הכתובים ריתקו אותי; עמלתי קשות ולמדתי את השפות והתרבויות שיש להן קשר כלשהו לחקר הכתובים. במסגרת החוג ללימודים קלאסיים למדתי לטינית ויוונית, וכן צרפתית וגרמנית. מאוחר יותר התמחיתי בעברית, ארמית וערבית; בתום לימודי התואר הראשון התמחיתי בסורית ואכדית, במידה שאיפשרה לי להעביר קורסים בכל אחת מהשפות האלה.

ירמיה ל"א ל'-ל"ד: "הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְאֻם-יְהוָה; וְכָרַתִּי אֶת-בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת-בֵּית יְהוּדָה בְּרִית חֲדָשָׁה.  לֹא כַבְּרִית, אֲשֶׁר כָּרַתִּי אֶת-אֲבוֹתָם, בְּיוֹם הֶחֱזִיקִי בְיָדָם, לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם:  אֲשֶׁר-הֵמָּה הֵפֵרוּ אֶת-בְּרִיתִי, וְאָנֹכִי בָּעַלְתִּי בָם--נְאֻם-יְהוָה.  כִּי זֹאת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֶכְרֹת אֶת-בֵּית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי הַיָּמִים הָהֵם, נְאֻם-יְהוָה, נָתַתִּי אֶת-תּוֹרָתִי בְּקִרְבָּם, וְעַל-לִבָּם אֶכְתְּבֶנָּה; וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים, וְהֵמָּה יִהְיוּ-לִי לְעָם.  וְלֹא יְלַמְּדוּ עוֹד אִישׁ אֶת-רֵעֵהוּ וְאִישׁ אֶת-אָחִיו לֵאמֹר דְּעוּ אֶת-יְהוָה כִּי-כוּלָּם יֵדְעוּ אוֹתִי לְמִקְּטַנָּם וְעַד-גְּדוֹלָם, נְאֻם-יְהוָה כִּי אֶסְלַח לַעֲו‍ֹנָם, וּלְחַטָּאתָם לֹא אֶזְכָּר-עוֹד."

בעברית מודרנית-מדוברת:
"זה הדבר אשר אומר יהוה: "הנה ימים באים וכרתי עם ישראל  ובית יהודה (העם היהודי) ברית חדשה – כלומר הסכם חדש, או חוזה חדש. לא כמו ההסכם הקודם, הברית (החוזה) שעשיתי איתם כאשר החזקתי בידם בעת יציאת מצרים (הברית ההיא הייתה ברית על תנאי שהבטיחו לשמור כאשר הכריזו "נעשה ונשמע") אך הם הפרו את בריתי ואנוכי הייתי נאמן לדברי, כמו בעל נאמן. לכן הפעם, הברית החדשה שאכרות איתם תהייה אחרת: הפעם הזאת לא אכתוב את התורה על לוחות אבן או מגילה ששמים בארון הקודש. הפעם אכתוב את תורתי בתוכם פנימה - על לוח ליבם. תחת הברית הזאת יוכלו להמשיך להיות לי לעם ואנוכי אמשיך להיות להם לאלוהים. כל אחד שמקבל את תורתי ללבו ידע אותי – באם הוא קטן או גדול (ללא הבדל של גיל, מעמד או מין). לכל אחד ניתנת האפשרות לדעת אותי באופן אישי. )כי סיפקתי את הקורבן לחטאיהם( לכן אסלח לעוונם ולא אזכור את חטאיהם לעולם".

האם אלוהי התנ"ך שונה מאלוהי הברית החדשה? המוקד של שאלה זו נמצא בחוסר הבנה בסיסי למה שהתנ"ך והברית החדשה מגלים על אופיו של אלוהים. דרך נוספת להביע מחשבה בסיסית זו היא כאשר אנשים אומרים: “אלוהים של התנ"ך הוא אלוהי הזעם בעוד אלוהי הברית החדשה הוא אלוהי האהבה.”

ברור לחלוטין שההכרזה הנ"ל שגויה לחלוטין. בין היהודים שהגיעו לאמונה בישוע המשיח היו רבנים גדולים וכמו כן יהודים משכילים ומחוננים. אך לעיתים רחוקות תשמע עליהם כי לרוב הקהילה היהודית מוקיעה אותם ומוציאה עליהם דיבה לאחר שנוכחים שלא ימושו מאמונתם. כאשר היו חלק מהקהילה היהודית המסורתית נחשבו לצדיקים גדולים, אך ברגע שנודע שהם הפכו להיות מאמינים בישוע המשיח בזו להם והחשיבו אותם לחוטאים בורים. האמת היא שיהודים דתיים יותר ממך ומשכילים יותר ממך מאמינים שישוע הוא המשיח היהודי.

אתה צודק לחלוטין! נולדת יהודי, וגם אם אתה מאמין בתורת משה, בישוע, במוחמד, בזיגמונד פרוייד, בחתול של השכנה או בכומר מוּן, תישאר יהודי. אך השאלה הנשאלת היא, האם בעיני אלוהים אתה יהודי נאמן? זה מה שחשוב. לעולם אל תשכח שכיהודי יש לך קריאה ואחריות מיוחדת במינה, האם תמלא את היעוד שלמענו ברא אותך אלוהים? להיות יהודי אינו דבר של מה בכך. האם תחיה ותמות כשהיחסים בינך לבין אלוהים הם במצב תקין? זאת אומרת, האם אתה אוהב אותו בכל לבבך, בכל נפשך ובכל מאודך? ואם מה שאנו אומרים לך זה נכון, שישוע הוא המשיח היהודי (אנו בטוחים בכך), האם תהיה יהודי נאמן ותאמין בו, או שתהיה יהודי לא נאמן ותדחה אותו?
אשאל אותך שאלה פשוטה. מיהו יהודי? אם תשובתך היא התשובה המסורתית שאתה יהודי כי אמך יהודיה, לא ממש ענית לשאלה.

מזמור ב' בתהילים נועד לתאר את שלטונו של המשיח על העולם, את היותו של מלך המשיח בן לאלוהים. כמו כן את הגישה שינקטו מנהיגי העולם לרעיון של אלוהים, להציב עליהם שליט אחד ויחיד, המשיח. להלן הסבר מילולי המבוסס על הטקסט בלבד.  

האם הוא יהיה בגן עדן, בעוד האנשים, הנשים והילדים שנרצחו בשואה על ידי הנאצים, רבים מהם יראי שמים ילכו לגיהינום?
אלוהים רואה את הלב, ולפי דברו בכתבי הקודש, אם הנאצי חזר בתשובה אמיתית על מעשיו לפני מותו, אלוהים מקבל אותו כצדיק כי הוא באמת האמין בדם הקורבן והכפרה של ישוע, אך אם רק טען שהוא "מאמין" מבלי שבאמת חזר בתשובה מכל הלב, אין לכך כל משמעות. לעומת זאת גם סופם של היהודים שנהרגו בשואה לא תלוי בדת או במעשים ומצוות אלא בדרך האישית שהלכו עם אלוהים, כפי שציינו קודם. אם אלה מבין היהודים לא נמצאו ראויים בעיני אלוהים על פי אמות המידה שלו, הרי שגם הם לא יגיעו לגן עדן אלא לדראון עולם. חשוב לזכור דבר אחד, עצם העובדה שהם מתו בשואה לא עושה אותם ל"צדיקים" (למרות שזוכרים בדרך כלל את ששת מיליון היהודים שנספו בשואה כצדיקים שמתו על קידוש השם.) נכון שהתעללו בבני עמנו והפלו אותם לרעה רק בגלל היותם יהודים – דתיים, חילונים, אתיאיסטים או כאלה ששנאו את אלוהים, בעיני הנאצים כולם היו שווים כיהודים. עצם העובדה שעברו סבל וייסורים נוראים בידי הנאצים לא הפך אותם לצדיקים בעיני אלוהים. קשה לבני אדם להבין זאת, כי לו הדבר היה תלוי בנו היינו כן חושבים אותם לקדושים מעונים. רבים מהם אפילו איבדו את אמונתם באלוהים כתוצאה מהסבל והעינויים שעברו במחנות הריכוז, ומהדברים הנוראים שראו שנעשו לבני משפחותיהם, ורבים מהיהודים החילונים שלא האמינו באלוהים הפכו להיות קיצונים בשנאתם לאלוהים ויש אף כאלה שעשו את הדרך ההפוכה. אני יודע שהנושא של השואה טעון רגשות, אך חשוב לדון בנושאים הקשורים לשואה בראש צלול ורגשות רגועים. יעזור גם לדון בנפרד בכל נושא בשאלות הללו. ראשית נדון בנושא הנרחב של חזרה בתשובה אמיתית של החוטאים הגדולים ביותר, לפני שנדון בפרטים של הקשר שבין "להאמין בישוע" ו"חזרה בתשובה".

ואולי התרגלנו להשקפות אנושיות בסיסיות ונחותות יותר, בעוד שההתנהגות המוסרית שישוע דורש מתלמידיו משקפת השקפות רוחניות נעלות יותר? אולי לא כל מה שהוא "טבעי" הוא טוב, ולא כל מה ש"איננו טבעי" הוא רע? ואולי המשיח קורא לנו לנהל חיים טובים ונעלים יותר? אולי בעזרת חסדו הוא מאפשר לנו להמית את הנטיות החומריות והבשריות שלנו, ולשקף את צלמו האלוהי שבו נבראנו? אני מציע לראות בזה צעד אחד קדימה עבור המין האנושי, פרי של מה שהמשיח עשה למעננו.

מעניין שבין כל השקפות העולם השונות, העולם המדעי הוא זה שמספק במידה הולכת וגוברת את העדות המשמעותית והמדהימה ביותר לקיומו של אלוהים. הקרב בין המדע לדת היה מוכר וידוע לאורך כל ההיסטוריה. אבל בשנים האחרונות, ״העובדות״ שהמדע קידם בנוגע למוצא היקום והאנושות, נתונות יותר ויותר תחת מתקפה, במיוחד מבפנים. מדענים כמו מייקל בהא קראו תגר על ״עובדות״ מדעיות תוך שימוש במתודולוגיה מדעית. ספרים כמו ספרו של בהא, Darwin's Black Box: The Biochemical Challenge of Evolution (״הקופסה השחר רה של דארווין: האתגר הביוכימי של האבולוציה״),
שבו הוא מביא עדות מתחום הביוכימיה, עדות שמפריכה את האבולוציה של דארווין, פתחו את הדלת לביקורות על תיאוריית האבולוציה.

הכרזה זו היא דעה מוטעית ומוגזמת. מאז ומתמיד האמינו יהודים בישוע. למעשה, בתחילת האמונה המשיחית, היו כל המאמינים בישוע יהודים, וכיום ישנם יותר מאמינים יהודים משיחיים מאשר אי פעם. למרות שבוודאי אינך מודע לכך, הדעה הרווחת בקרב היסטוריונים יהודים ונוצרים כאחד היא שבהתחלה, כאשר ישוע היה כאן פיזית בארץ, היו כל ההולכים אחריו יהודים, ובשנים הראשונות לאחר מותו ותקומתו מהמתים, אלפי יהודים האמינו בו. למעשה בהתחלה, השאלה הייתה, "האם אפשר להיות גוי (לא יהודי) ולהאמין בישוע?" עד כדי כך הייתה האמונה בישוע באותה תקופה דבר יהודי. (למידע נוסף קרא בספר מעשי השליחים ט"ו.)

אות משחקי הספורט שהתפרסם בעיתוני הבוקר הוא מהימן מבחינה היסטורית, אבל אין זה אומר שהוא נכתב בהשראת אלוהים.
הכתובים, לעומת זאת, כן מתיימרים להיות דבר אלוהים.

מה טוענים הכתובים?
במקומות רבים בכתובים נאמר שהם ״דבר אלוהים״. למה הכוונה? ואם הכתובים הם אכן דבר אלוהים, איך בדיוק אלוהים העביר את דברו לידי האנושות?

 חזרה בתשובה היא אחד היסודות של היהדות. זו הסיבה שארון הספרים שלנו - מהתלמוד ועד מחזור התפילה, הרמב"ם והוגי הדעות בני זמננו - גדוש בספרות שעוסקת בחזרה בתשובה ובתפילות מתאימות. היהודים חוטאים כמו כל אחד אחר, ולכן היהודים - כמו כל בני האדם - צריכים לחזור בתשובה. זו הסיבה שהספרות היהודית מייחסת חשיבות כה רבה לנושא.

אני חושש שיש כאן בלבול מסוים במונחים. יהודים וגויים משיחיים מאמינים שאיבדנו את המעמד המקורי שהיה לנו כשנבראנו, וששחיתות מוסרית היא חלק בלתי נפרד מהטבע שלנו. אנחנו לא מאמינים שבני האדם הם לגמרי חוטאים, ושאינם מסוגלים לעשות משהו טוב או לבחור באפשרות הטוב. אנחנו כן מאמינים שמעצם טבענו, יש לנו נטייה לעבר כל מה שהוא חוטא ושנטייה זו היא חסרת כל תקווה. אנחנו כן מאמינים שאנחנו מתבוססים עמוק בחטא. זאת משום שאדם הראשון חטא - ועלינו לזכור שעל פי התורה, אדם הוא אבי המין האנושי - שבכל רגע, כל יום, יש מעשי רצח, אונס, גניבות ופשעים. בגלל חטאו של אדם אנחנו הורגים זה את זה במלחמות, משליכים זה את זה לבתי סוהר, מענים איש את רעהו ואפילו רוצחים עמים שלמים רק בגלל האכזריות שטבועה בנו. אנחנו מוציאים מיליוני דולרים מדי שנה כדי לספק כל תאווה מינית חוטאת - כולל פדופיליה - ומבזבזים מיליונים רבים עוד יותר על סמים ועל כימיקלים אחרים שאנחנו מכורים להם. אפילו הטובים שבנו מודעים לחסרונות המוסריים שלנו, לכך שאנחנו עושים דברים שאנחנו לא רוצים לעשות. אנחנו שופטים את מי שנוהג כך ומתביישים במחשבות שלנו, במילים שיוצאות מפינו, במעשים שלנו. למרבה הצער, אנחנו חוטאים מעצם טבענו.

מבלי שתהייה מודע לכך, חזרת בהצהרה הנ"ל על אחד מהשקרים הגדולים ביותר של האינקווזיציה; "מי שנאמן לישוע חייב לדחות ולהתנתק מיהדותו באופן מוחלט". האמת היא הפוכה, כל מה שקשור לאמונה בישוע בעבר ובהווה זה דבר יהודי, במובן הטהור והתנכי של המילה. ברם, אפשר להבין את קו מחשבותיך. ברור שאתה, כמו יהודים רבים, מאמין שישוע (המכונה ביהדות ישו) הוא המייסד של הדת הידועה בשם "נצרות", דת של הגויים. ולכן, אם יהודי הופך להיות מאמין וחסיד הדת הזאת של הגויים, אינו יהודי יותר. נכון? כפי שהינדואיסט שמקבל על עצמו את הדת המוסלמית כבר לא הינדואיסט, אלא כעת הוא מוסלמי, מדוע שנמשיך לראות את עצמנו כיהודים כאשר קיבלנו את האמונה בישוע המשיח, שעל פי המתנגדים לנו, אמונה בישוע ולהיות יהודי זה דבר והיפוכו. התשובה היא פשוטה. ישוע הוא המשיח היהודי, עליו ניבאו הנביאים היהודים בתנ"ך. (גם המלאך גבריאל שבא לבשר על הולדתו אמר ששמו יהיה ישוע כי הוא יושיע את עמו ישראל), ולכן האמונה בו היא הדבר היהודי ביותר ליהודי. אם חושבים על כך יותר לעומק, נכון שישוע בא לעולם כדי שכל מי שמאמין בו ייוושע מחטאיו ויכול להתרצות לאלוהים (כי כולנו חטאנו, אין צדיק אף לא אחד), אך קודם כל ובעיקר, הוא בא עבור עמו היהודי. רק לאחר שדחינו אותו כעם, כפי שבדורות לפניו לא קיים העם את התורה ולא שמע לנביאים (החטא הגדול ביותר של עם ישראל לאורך כל התנ"ך היה עבודת אלילים וסגידה לאלוהים אחרים), יצא המסר של ישוע המשיח לגויים, ואלה אימצו אותו באלפיהם.

האם ידעת שהיהדות המסורתית מלמדת - בהתבסס על התורה - שהקורבנות במקדש כיפרו גם על חטאיהם של הגויים? היה זה חלק מהקריאה של עם ישראל בתור ממלכת כוהנים, והיו אלה הקורבנות שהועלו במקדש של עם ישראל שהפכו את תשובתם של הגויים לרצויה בעיני אלוהים.

הכל תלוי בהגדרה שנותנים למילה "מתווך". אם הכוונה היא שאף יהודי אינו יכול להתפלל לאלוהים בלי מישהו שיתווך למענו, אני מסכים. בעניין זה איננו זקוקים לתיווך. אבל אם הכוונה היא שכל יהודי (או העם כולו) יכול לבוא לנוכחות אלוהים בכל עת, בלי שמישהו מטעמו של אלוהים יתווך ביניהם, אני לא מסכים. כשאלוהים נתן לנו את התורה, הוא אמר לנו בצורה מפורשת שרק צאצאיו של אהרון (כלומר, הכוהנים) רשאים להיכנס אחת לשנה לקודש הקודשים ולערוך שם את טקס הכפרה. באותם ימים היינו תלויים בהם כליל, וכן בלוויים שסייעו להם בעבודתם. אם כך, באופן כללי, כל יהודי יכול לזעוק לאלוהים בכל עת ולהתחנן לחסדו. אבל בלי הכפרה שהקריב הכוהן הגדול ובלי מפגיע (מתווך), אף יהודי לא יכול לבוא ישירות אל נוכחות אלוהים.

יחודם של הכתובים בא לידי ביטוי גם בהשפעתם על החברה והתרבות האנושית. גייזלר וניקס מצהירים:
כל מי שלומד היסטוריה מבחין בהשפעתם של הכתובים ושל תכניהם על העולם המערבי. גם השפעתו של המערב על השתלשלות המאורעות בעולם כולו ברורה. התנ״ך והברית החדשה השפיעו על החברה ועל התרבות האנושית יותר מכל ספר אחר בעולם כולו.

אוטו ראוק אומר בחיבורו ( Beyond Psychology - ״מעבר לפסיכולוגיה״), ש״האדם צריך להיות בקשר עם משהו מעבר לעצמו״.

הדתות הגדולות מעידות על הצורך של האנושות. הפירמידות של מקסיקו והמקדשים של הודו הם רק דוגמאות לחיפוש של האנושות אחר רוחניות.

מאחר שרוב המיסטיקנים מכחישים את קיומה של השקפת עולם דואלית ־ של טוב מול רע, או של אמת מול טעות ־ הרי שהעדות לאמונתו של האדם כלל לא חשובה למיסטיקן. אם כך, הסכנה שטמונה בהשקפת העולם המיסטית היא התחמקות ממידע שגורם לאדם להכיר בקיומו של אלוהים.

"מה יקרה לסבתי היהודייה הנפלאה שבחייה מעולם לא עשתה דבר רע לאדם? האם היא לא הגיעה לגן עדן ותהיה בגיהינום?"
לא ניתן לענות על השאלות הללו בקלות ראש, הן לא עניין של מה בכך, או רק צורת דיבור. וכמובן שלא מדובר פה רק על סבתך; מדובר גם בסבתי. אינני מכיר את סבתך ובוודאי שאיני השופט שלה, אך אני יודע שמיליוני יהודים ולא יהודים חיו חיים שלא היו על פי אמות המידה של אלוהים (כולל לפחות כמה מסבתותינו), מיליוני אנשים הרשיעו את עצמם על ידי מילים שיצאו מפיהם ומעשים שעשו, ומיליוני אנשים יימצאו אשמים ביום הדין. לא אהיה הוגן כלפיך אם לא תקבל ממני אזהרה למפרע. עלי לציין שלא כתוב בברית החדשה במפורש מה עולה בגורלם של אלה שמעולם לא שמעו את הבשורה על סליחת חטאים דרך ישוע, אבל דבר אחד וודאי; נכון שאלוהים הוא חנון ורחום, רב חסד ומלא חמלה, אך באותו זמן הוא גם אל קדוש ושופט צדק. אמות המידה שלו גבוהות, יש תוצאות לעברה על מצוותיו וחוקיו, ואם אנו דוחים את הדרך בה אלוהים קבע לכפר על עוונותינו (על ידי קורבן דם) אנו בצרות. כפי שאמרתי קודם, אינני מכיר את סבתך ואף איני השופט שלה, אך אני כן יכול לתת לך כמה קווי יסוד שיעזרו לך לבחון באיזה מצב הנפש שלך נמצאת בהתאם לאמת המידה של אלוהים (ובאותו זמן אולי לחשוב גם על נושאים הקשורים לסבתא).

בהכרזה זו אתה מערבב את היוצרות. אדם נולד יהודי או לא יהודי, אך כדי להיות משיחי, עליך להיוולד מחדש. לידה חדשה זו נעשית על ידי קבלת ישוע לחייך, כלומר אמונה בישוע המשיח, מותו על הצלב כקורבן לחטאים ותחייתו מהמתים. על ידי כך חטאיך נסלחים לך, אלוהים נותן לך "לב חדש" (רוח חדשה, ראה יחזקאל ל"ו 26-27) ואתה עכשיו תלמיד שהולך בעקבות ישוע המשיח. זהו פרוש המושג להיות משיחי אמיתי, זה לא משהו שנולדים לתוכו, לא ניתן להיוולד משיחי. כאן טמונה הטעות שרבים מבני עמנו עושים מחוסר ידע. המשיחיות האמיתית איננה דת מאורגנת נוספת, כמו היהדות הרבנית, הנצרות, האסלאם וכו'. המשיחיות האמיתית מבוססת על יחסים אישיים בפועל בין אלוהים חיים, וה"עם שלו" דרך אמונה בישוע המשיח, שמורכב מיהודים ולא יהודים כאחד.

בתולדות עם ישראל שמור למשה מקום של כבוד. הוא קיבל את הכינוי "משה רבינו" (על אף שלא היה רב), הוא זה שנתן את התורה לעמנו, חולל ניסים מופלאים והיה נביא שאין שני לו. נוסף על כך הוא דיבר עם אלוהים פנים אל פנים.

אלוהים הבטיח למשה שבבוא העת הוא יקים נביא כמוהו: "נביא אקים להם מקרב אחֵיהם - כמוך. ונתתי דברי בפיו ודיבר אליהם את כל אשר אצוונו. והיה האיש אשר לא ישמע אל דברַי אשר ידבר בשמי, אנוכי אדרוש מעימו" (דברים י"ח 18-19). במשך השנים קמו אנשים רבים וטענו שהם נביאים. לא מעט נביאי שקר יחסו את הפסוקים האלה לעצמם ויש פרשנים האומרים שההבטחה הזאת לא התגשמה דרך נביא אחד, אלא דרך כמה נביאים ביחד: אליהו, אלישע, ישעיהו, ירמיהו ויחזקאל. ובכל זאת, בני דורו של ישוע חיכו ל"נביא", המסקנה היא שאף על פי שהנבואה הזאת אולי מדברת על כמה נביאים, ההתגשמות המלאה שלה תהיה בחייו של אדם אחד, כפי שהפסוק מציין. גם בני דורו של ישוע יחלו לבואו של זה.

מי אומר שהיהדות של היום תואמת את התנ"ך? מי אומר שהנצרות המקורית והאמיתית (או היהדות המשיחית)  אינה עבור היהודים? מי אומר שהפרשנות שלכם היא הנכונה? אם ישוע הוא אכן ההמשך של משה והנביאים, זאת אומרת המשיח עליו נבאו נביאי התנ"ך, אזי הדרך שמאמתת זאת היא הדרך הנכונה עבור אלה שמאמינים בתנ"ך. כמובן שצריך להבדיל בין המשיחיות האמיתית הנ"ל, לבין מה שמכנים כיום נצרות, הדת שהתפתחה במשך השנים ואשר ברובה אינה תואמת את התנ"ך או את המשיחיות האמיתית המקורית. אכן יש משיחיות אמיתית שהיא תואמת את התנ"ך והיהדות התנכית. זו לא דת שנוצרה על ידי בני אדם אלא האמונה הנכונה בעיני אלוהים  –  עבורך ועבור כל יהודי ללא יוצא מן הכלל. כבר דברנו על כמה מהנקודות הללו במאמרים אחרים, אך אציין כמה נקודות נוספות שתהיינה לעזר. כיהודים המאמינים בישוע, אנו משוכנעים שמנהיגי האומה שלנו עשו טעות חמורה כאשר דחו את ישוע המשיח. לכן הנקודה החשובה באמת היא לא שנצרות אינה יהדות, אלא מהי הדרך הנכונה על פי התנ"ך?

יפה מצדך לדבוק באמונת אבותינו, ואלוהים מעריך את העובדה שאתה מכבד את זכרם. אך דבר ה' ברור מאוד: כאשר עלינו לבחור בין נאמנות למשפחותינו או נאמנות לאלוהים, עלינו לבחור להיות נאמנים ראשית לאלוהים – ולא משנה מה התוצאות. אם אנו באמת אוהבים את אבותינו, עלינו לכבד את המורשת שלנו בכך שנהייה נאמנים לאלוהים ולמשיח ויהי מה. בסוף נהיה זכורים בהיסטוריה של אבותינו כנקודת אור זוהר באפלה. וכאשר אתה אומר שלא תעזוב את האמונה של אבותיך, אזכירך שזה בדיוק מה שאברהם עשה - הוא עזב את ביתו ואמונתו של אביו.

בהחלט נכון שדם יהודי רב נשפך בשמו של ישוע על ידי אנשים אלימים ורשעים שלא הלכו אחרי אלוהי ישראל, שמעשיהם היו לכלימה ובושה לאמונה המשיחית האמיתית בישוע ואין לכך כול הצדקה. אולם ההצהרה הנ"ל קצת מוגזמת ומחטיאה נקודה חשובה ביותר. ראשית, דם רב יותר של יהודים נשפך על ידי כאלה שלא היו מאמינים בישוע כלל מאשר כאלה שהיו כביכול מאמינים משיחיים בישוע ושרדפו את בני עמנו בשמו. לדוגמא, הסטליניסטים האתיאיסטים שטבחו בבני עמנו עשו זאת בשם הקומוניזם ולא בשמו של ישוע. הטרוריסטים המוסלמים לא הורגים יהודים בשם ישוע או האמונה המשיחית אלא בשמו של מוחמד.