| ישוע המשיח - הרעיון של שאול השליח? |
| מאמרים - ארכיאולוגיה והיסטוריה | |
|
המתנגדים מייחסים את הדיקטרינות לגביי האלוהיות של ישוע, תחייה מן המתים, ארוחות טקסיות וטבילה, לדוקטרינות שמוצאם בפולחנים אליליים. שוב, אם תחקרו טוב את השורשים של אותם המנהגים, תיווכחו לדעת כי כולם מופיעים בארבעת הספרים הראשונים של הברית החדשה ולא בכתבי שאול. לא רק שדברים אלו לא היו זרים למחשבה ואף למנהגים היהודים בימים ההם, יתרה על כך, כולם רעיונות יהודיים טהורים ואף מושרשים בתנ"ך. נושא תחיית המתים היה נושא שהיהודים-הפרושים האמינו בו מאוד ועדיין מוצהר יום יום על ידי היהודים הדתיים אשר קוראים את 13 עיקרי האמונה. בנוגע לטקסיות 'סעודת האדון', עניין זה נוסד על ידי ישוע עצמו בחג הפסח ובוסס על ארוחת החג עצמה ומשמעותה התנכ"י. טבילה תמיד הייתה עניין יהודי, "יוחנן המטביל", שקדם לישוע, הטביל אנשים הרבה לפני ששאול הופיע בזירה. יהודים רבים באו על מנת להיטבל במים. אין כל ספק לכך שאנשים בני דורו היו רגילים ומודעים לרעיון הטבילה עקב המסורת היהודית – המוכרת לנו עד היום כ-מקווה. לאור עובדות אלה, מגוחך שאדם מלומד כמו שמואל לווין יטען ששאול "הכניס מספר מסורות פגאניות לדת הנוצרית החדשה על מנת למשוך את הגויים, עובדי האליליים", ניחוח בעל דעה קדומה ולא אקדמאית באופן מובהק עולה מניסוח שכזה.. התיעוד בברית החדשה של הקהילה הראשונה מראה כי הדברים קרו לגמרי ההיפך. לאור מה שנכתב במעשי השליחים פרק ט"ו בברית החדשה, מנהיגים יהודים של הקהילות הראשונות לא ניסו לשכנע את הגויים ללכת אחרי ישוע, להיפך, הם אסרו עליהם להתקרב אליהם בגלל הרקע הפגאני שלהם. חלקם אף הקצינו ודרשו מהגויים המאמינים החדשים לימול את עצמם ולחיות כיהודים לכל דבר. זה לא היה שאול כי אם פטרוס ויעקוב שהפגינו חמלה כאשר זה הגיע לגויים שמאמינים בישוע. "על כן אני פוסק שלא להקשות על אותם אנשים מן הגויים אשר שבים אל אלוהים, אלא לכתוב אליהם להימנע מטמאות אלילים ומזנות, מבשר הנחנק ומן הדם" (מעשי השליחים ט"ו 19-20). וזה הוסכם על ידי המנהיגים האחרים של הקהילה, כולל שאול. אין תיעוד כלל ששאול או כל מנהיג יהודי-משיחי אחר הציע אי פעם שהאמונה בישוע צריכה לכלול מנהגים פגאנים. לעומת חוסר ההוכחות, רבים מקבלים את הטיעונים שאומרים כי לימודיו של שאול לא היו יהודים, רק כמחוות נאמנות ליהדות. אך ישנם מלומדים אשר מטילים ספק ומערערים טענות אלה. אחד ממלומדים אלה הוא ו.ד. דיוויס, בספרו: "שאול והיהדות הרבנית: מספר אלמנטים רבניים בתיאוליגיה של שאול (1948). שאול אגב, היה רב-יהודי שלמד לרגליו של הרב-גמליאל הנודע, ואף היה מקושר לסנהדרין עד אשר בא לאמונה בישוע כמשיח היהודי.
ארבעת העקרונות שלפניך מסבירים כיצד ניתן להכיר את אלוהי אברהם יצחק ויעקב, דרך אותה התווה אלוהים עצמו בתנ"ך.(*הציטוטים מן התנ"ך העברי בתרגום המסורתי. מומלץ לקרוא את הקטעים משם לקוחים הציטוטים על מנת להבין את הקשר טוב יותר.) עקרון ראשון אלוהי אברהם, יצחק ויעקב אוהב אותך. הוא ברא אותך לתכלית מסוימת, על מנת שתוכל להכיר אותו באופן קרוב ואישי וליהנות משלומו לנצח.
כולנו חוטאים ולכן כולנו מנותקים מאלוהים. משום כך איננו יכולים ליהנות מאהבת האלוהים וממערכת יחסים אישית עמו. האדם נברא כדי להיות בקשר הדוק וקרוב עם אלוהים, אך בעקשנותו בחר ללכת בדרך משלו. על כן נותקה התחברות זו עם בוראו. עקשנות זו, שביטוייה הם מרד פעיל או אדישות, מעידה על התופעה המכונה במקרא "חטא". האלוהים קדוש ואילו האדם – חוטא. האדם מנסה "לקנות" את אלוהים בכוחות עצמו על ידיהתנהגות מסויימת: בקיום מצוות, במעשים טובים, בחיי אדיקות, בפילוסופיה או בדת כלשהי. אולם אין בכך כדי לגשר על הפער המפריד בינינו לבין אלוהים.
כפרה בדם היא הדרך היחידה והאמצעי היחידי שאלוהים סיפק לשם פתרון בעיית החטא, רק בזכות קורבן דם הבא עם חרטה כנה ואמיתית מהלב ניתן לכפר על חטאים על פי התודה. דם הכפרה עבור חטאינו הותז על המזבח בבית המקדש. מזה 2000 שנה בית המקדש, המזבח והכהונה אינם קיימים. אך אלוהים לא שינה את עקרון הכפרה בדם, ומאז החורבן הוא מספק את דם הכפרה עבור חטאינו ממקור אחר, שנובא וסומל בקורבנות המקדש (זכריה י"ג: א).
· על המשיח להיות מצאצאי דוד (ירמיה כ"ג: ה-ו) ישנו רק איש אחד בהיסטוריה אשר בו נתגשמו כל הנבואות הללו... ישוע בן-דוד (לו הרבנים עיוותו את השם ל:"ישו הנוצרי") הוא המשיח! * תקומתו של ישוע מן המתים מוכיחה כי הכפרה בדמו תקפה ורצויה לאלוהים. (הוכחה לקימתו של ישוע מן המתים)
כפי שבני ישראל סמכו ידיהם על שעיר הכפרות (ויקרא ט"ז: כ"א), כל עלינו לסמוך באופן אישי על הכפרה שישוע המשיח סיפק, על מנת שנוכל לחוות בזכותה את אהבתו של אלוהים ולכונן מערכת יחסים אישית עמו. * אנו מקבלים את ישוע המשיח באמונה - "הן בחסד נושעתם על ידי האמונה, וזאת לא מידכם, כי אם מתנת אלוהים היא. אין זה נובע ממעשים, כדי שלא יתגאה איש" (אל האפסיים ב': ח-ט) * כיצד מקבלים את ישוע כמשיח? הוא קורא לנו לפנות אליו אישית. ישוע המשיח אמר: "הנני עומד ליד הדלת ודופק. איש כי ישמע את קולי ויפתח את הדלת, אכנס אליו ואסעד איתו והוא איתי" (חזון יוחנן ג': כ') קבלת המשיח, ישוע, כרוכה בפנייה מדרכנו-אנו אל האלוהים, ובביטחון כי ישוע המשיח אכן ייכנס לחיינו, יסלח לחטאינו ויחדש את הקשר המנותק בינינו ובין האלוהים. אזי ישנה אותנו אלוהים ויהפוך אותנו לאנשים כלבבו. אנו מקבלים אפוא את ישוע המשיח באמונה, בצעד רצוני שבחרנו בו. יש אנשים החושבים שיהודי אשר קיבל את המשיח חדל להיות יהודי. דעה זו אינה נכונה. מי שמאמין בישוע אינו פחות יהודי משהיה, להיפך, הוא אדם המתמסר למשיח היהודי! * האמונה היא המאפשרת לך לקבל את ישוע המשיח לחייך כאן ועכשיו, באמצעות תפילה. אלוהים יודע את אשר בליבך. יותר משהוא מעונין במילים שאתה מבטא בפיך, הוא מעונין בכוונת ליבך. להלן מוצעת דוגמה לתפילה: "אלוהי אברהם יצחק ויעקב, חטאתי לפניך ואני זקוק לסליחתך. אני מודה לך על שבאמצעות ישוע סיפקת את דם הכפרה המסיר את כל חטאיי. אני פותח לפניך את ‘דלת ליבי הנעולה‘ ומקבל את ישוע המשיח כאדוני ומושיעי. תודה לך שסלחת לי על חטאיי ועל שנתת לי חיי עולם. היכנס נא לחיי והנהג אותם. עשני נא איש כלבבך." האם התפללת? לא, רק קראתי | התפללתי תפילה זאת מליבי ובאופן כן (המשך לטופס יצירת קשר)
|
אסון התאומים, דן בראון, יהודים משיחים, ים סוף, אלהים, ברית חדשה, ישו, אינטלגנציה, אבולוציה, יהדות משיחית, תפילות, משיח, איסלאם, מילובביץ, תענוגות החיים, מאמרים נוספים, יחסי מין, משיחיות, ישו הנוצרי, שואה