האם שאול התרסי (פאולוס השליח) הוא שהמציא דת חדשה?

יש האומרים כי ישוע היה מורה טוב אשר לעולם לא הצהיר על היותו המשיח או "בן האלוהים". הם טוענים ששאול ("פאולוס") הכניס רעיונות פאגאניים ללימודים היהודיים של ישוע על מנת שימשכו את הגויים ובכך ליצור דת חדשה. שאול, יש האומרים, היה יוצר הנצרות האמיתי ואויב מושבע של היהדות, אשר לימד שלתורה אין ערך.

אלוהות המשיח

המתנגדים מייחסים את הדיקטרינות לגביי האלוהיות של ישוע, תחייה מן המתים, ארוחות טקסיות וטבילה, לדוקטרינות שמוצאם בפולחנים אליליים. שוב, אם תחקרו טוב את השורשים של אותם המנהגים, תיווכחו לדעת כי כולם מופיעים בארבעת הספרים הראשונים של הברית החדשה ולא בכתבי שאול. לא רק שדברים אלו לא היו זרים למחשבה ואף למנהגים היהודים בימים ההם, יתרה על כך, כולם רעיונות יהודיים טהורים ואף מושרשים בתנ"ך.

נושא תחיית המתים היה נושא שהיהודים-הפרושים האמינו בו מאוד ועדיין מוצהר יום יום על ידי היהודים הדתיים אשר קוראים את  13 עיקרי האמונה. בנוגע לטקסיות 'סעודת האדון', עניין זה נוסד על ידי ישוע עצמו בחג הפסח ובוסס על ארוחת החג עצמה ומשמעותה התנכ"י.

טבילה תמיד הייתה עניין יהודי, "יוחנן המטביל", שקדם לישוע, הטביל אנשים הרבה לפני ששאול הופיע בזירה. יהודים רבים באו על מנת להיטבל במים. אין כל ספק לכך שאנשים בני דורו היו רגילים ומודעים לרעיון הטבילה עקב המסורת היהודית – המוכרת לנו עד היום כ-מקווה.

לאור עובדות אלה, מגוחך שאדם מלומד כמו שמואל לווין יטען ששאול "הכניס מספר מסורות פגאניות לדת הנוצרית החדשה על מנת למשוך את הגויים, עובדי האליליים", ניחוח בעל דעה קדומה ולא אקדמאית באופן מובהק עולה מניסוח שכזה..

תיעוד הברית החדשה

התיעוד בברית החדשה של הקהילה הראשונה מראה כי הדברים קרו לגמרי ההיפך. לאור מה שנכתב במעשי השליחים פרק ט"ו בברית החדשה, מנהיגים יהודים של הקהילות הראשונות לא ניסו לשכנע את הגויים ללכת אחרי ישוע, להיפך, הם אסרו עליהם להתקרב אליהם בגלל הרקע הפגאני שלהם. חלקם אף הקצינו ודרשו מהגויים המאמינים החדשים לימול את עצמם ולחיות כיהודים לכל דבר.

זה לא היה שאול כי אם פטרוס ויעקוב שהפגינו חמלה כאשר זה הגיע לגויים שמאמינים בישוע.

"על כן אני פוסק שלא להקשות על אותם אנשים מן הגויים אשר שבים אל אלוהים, אלא לכתוב אליהם להימנע מטמאות אלילים ומזנות, מבשר הנחנק ומן הדם" (מעשי השליחים ט"ו 19-20).

וזה הוסכם על ידי המנהיגים האחרים של הקהילה, כולל שאול. אין תיעוד כלל ששאול או כל מנהיג יהודי-משיחי אחר הציע אי פעם שהאמונה בישוע צריכה לכלול מנהגים פגאנים.

לעומת חוסר ההוכחות, רבים מקבלים את הטיעונים שאומרים כי לימודיו של שאול לא היו יהודים, רק כמחוות נאמנות ליהדות. אך ישנם מלומדים אשר מטילים ספק ומערערים טענות אלה. אחד ממלומדים אלה הוא ו.ד. דיוויס, בספרו: "שאול והיהדות הרבנית: מספר אלמנטים רבניים בתיאוליגיה של שאול (1948).

שאול אגב, היה רב-יהודי שלמד לרגליו של הרב-גמליאל הנודע, ואף היה מקושר לסנהדרין עד אשר בא לאמונה בישוע כמשיח היהודי.