מישל דה נוטרדם, הידוע בשמו "נוסטרדמוס" (1503-1566) אסטרולוג ורופא צרפתי-יהודי. התפרסם לראשונה בזכות טיפול רפואי חדשני שמצא למחלה שפרצה בשנת 1546. שנים מספר לאחר מכן הוא נודע כסופר של חרוזים שהתיימרו לנבא את העתיד.

בתקופה שבה אסטרולוגיה היתה מאוד אהודה (בדיוק כמו היום), נוסטרדמוס זכה למקובלות על ידי אנשים שהסכימו לשלם על מנת שיאמרו להם מה שרצו לשמוע והגיע עד לאצולה של חברי בית המלוכה הצרפתי, ובהם קתרין דה מדיצ', מלכת צרפת.
רבים הם הטוענים כי נוסטרדמוס ניבא אסונות אחדים במהלך ההיסטוריה המודרנית, האם מדובר בצירוף נוח עד מאוד של חרוזים שונים ועיוותם לשם התאמתם לתרחישים שקרו, או שמה באמת היה נביא?
כשנוסטרדמוס כתב על "היסטר", בלטינית, "היסטר" הוא שמו של נהר דנובה המחבר בין הונגריה לסלובקיה, חסידיו של נוסטרדמוס מחליטים שזה דווקא "היטלר", ושנוסטרדאמוס חזה את מלחמת העולם השניה
להלן נבואת נוסטרדמוס על אסון התאומים שהתרחש על ידי ארגון הטרור "אל-קאעידה" בו מטוסים נכנסו במגדלי התאומים שבניו יורק בבוקר ה11 לספטמבר 2001 וגרמו למותם של כ3 אלף בני אדם:

שתי השורות הראשונות נראות כוואריאציה על המאה העשירית, קוורטין 72:
"L'an mil neuf cens nonante neuf sept mois
Du ciel viendra vn grand Roy d'effrayeur"
"השנה ,1999 חודש שביעי. מן השמים יבוא מלך הטרור."

שתי האחרות לקוחות בכלל מהמאה השישית, קוורטין 97:
"Cinq & quarante degrez ciel bruslera
Feu approcher de la grand cit"י neuue
 "זוית 45 מן השמים יבערו. אש תגיע לעיר הגדולה החדשה"

שארית המאה השישית, קוורטין 97:
"Instant grand flamme esparse sautera
Quand on voudra des Normans faire preuue"
"מיד יופיעו להבות אש פזורות שתפרוצנה.
כאשר מישהו ירצה הוכחה לאמיתותו של נורמני."

כשנוסטרדמוס כותב שהשמיים יבערו ב-45 מעלות (זוית), המאמינים רצים לגלובוס ומראים שנוסטרדמוס חזה את פיגוע התאומים משום שניו-יורק נמצאת בקו הרוחב 45 (שבבדיקה פשוטה ניתן לראות שהיא דווקא לא). חסידיו של נוסטרדמוס חיברו ופירשו חרוזים על מנת שיתאימו לאסון התאומים, "נורמני" בכלל הוא בכלל שם נרדף ל"סקנדינבי". אך נוסטרדמוס עצמו דיבר על משהו אחר...
בצורה כזאת כל אחד מאיתנו יוכל למצוא בכל ספר שלא יהיה נבואה על מה יאכל לארוחת הבוקר שלו, ובעצם כל העולו על רוחו, או יותר נכון, כל המתאים לאינטרסים שלו.
נבואה אמיתית היא נבואה או אוסף של נבואות הנותנות תעודת זהות שלמה ומפורשת של המקרה, כגון זמן, מקום, משתתפים, המתרחש וכדומה, וכל זאת בצורה החד משמעית וברורה לפחות לבני התרבות לה נכתבו.