| האם בעבר ציפו למשיח שימות ויקום לתחייה? |
|
פרופ' ישראל קנוהל המופקד על הקתדרה למקרא ע"ש יחזקאל קויפמן באוניברסיטה העברית, הציג באחרונה פרשנות חדשה ומפתיעה לכתובת האבן שזכתה לכינוי "חזון גבריאל". על פי פרשנותו של פרופ' קנוהל, המילה "חאיה" המופיעה על לוח האבן מציינת צורה עתיקה לציווי "חיה!" ומצביעה כל כך שהמלאך גבריאל הקים לתחייה מנהיג משיחי בשם "שר השרין", שלושה ימים לאחר מותו. "חזון גבריאל" הוא טקסט כתוב על אבן מהמאה הראשונה לפני הספירה שנתגלתה בעבר הירדן, ומתאר חזון אפוקליפטי שמוסר המלאך גבריאל. על פי המסופר בחזון, מלך רשע יצליח להשחית רבים מבני ישראל ולהרוג את מנהיג העם, שר השרין, ולאחר שלושה ימים יקום לתחייה בידי המלאך גבריאל. פרופ' קנוהל מציע לשחזר את השורה הקטועה בכתובת האבן "לשלושת ימין חאיה אני גבריאל גו.. עלי." באופן הבא - "לשלושת ימין חאיה, אני גבריאל, גוזר עליך". לדעת פרופ' קנוהל משורה זאת משתמע כי גבריאל פונה אל דמות כלשהי וגוזר ומצווה עליה לקום אחר שלושה ימים. כעת נשאלת השאלה אל מי פנה גבריאל וציווה לקום לתחייה? לטענתו התשובה לשאלה זו מופיעה בשורה הבאה שם מופיעות המלים "שר השרין". "שר השרין" הוא אפוא זה שנצטווה על ידי גבריאל לקום לתחייה. "שר השרין" הוא מנהיגו של עם ישראל והוא יקום לתחייה לאחר שלושה ימים בידי המלאך גבריאל. "ניתן לקבוע כי בתקופה שבה חובר החזון, בסוף המאה הראשונה לפני הספירה, (עוד לפני לידתו של ישוע בן-דוד ("ישו"),) רווחה ההשקפה שעל פיה מותו של המשיח ותחייתו לאחר שלושה ימים, הוא חלק בלתי נפרד מתהליך הגאולה" אומר פרופ' קנוהל. "לכן, כן הייתה מסורת יהודית של משיח שקם לתחייה." את הפרשנות החדשה לטקסט הציג השבוע פרופ' קנוהל בכנס משותף של מוזיאון ישראל ומרכז אוריון באוניברסיטה העברית לרגל מלאת שישים שנה למציאתן של מגילות מדבר יהודה. מאמר הדן בפרשנותו של פרופסור קנוהל לתגלית התפרסם בחודש יולי 2008 בעמוד הראשון של הניו-יורק טיימס ומעורר התרגשות רבה.
בעבר נחשב רעיון המשיח שמת וקם לתחייה כרעיון נוצרי הזר ליהדות, על אף שהרעיון עצמו מופיע בספרי התנ"ך (הנביא ישעיהו והנביא דניאל), כתובת זו מוכיחה שדחיית הרעיון של משיח מומת שקם לתחייה הינו רעיון יהודי בבסיסו ואילו בעקבות סיבות שונות שינו הרבנים במהלך ההיסטוריה את תפיסתם בנושא. מתוך אתר האוניברסיטה העברית
ארבעת העקרונות שלפניך מסבירים כיצד ניתן להכיר את אלוהי אברהם יצחק ויעקב, דרך אותה התווה אלוהים עצמו בתנ"ך.(*הציטוטים מן התנ"ך העברי בתרגום המסורתי. מומלץ לקרוא את הקטעים משם לקוחים הציטוטים על מנת להבין את הקשר טוב יותר.) עקרון ראשון אלוהי אברהם, יצחק ויעקב אוהב אותך. הוא ברא אותך לתכלית מסוימת, על מנת שתוכל להכיר אותו באופן קרוב ואישי וליהנות משלומו לנצח.
כולנו חוטאים ולכן כולנו מנותקים מאלוהים. משום כך איננו יכולים ליהנות מאהבת האלוהים וממערכת יחסים אישית עמו. האדם נברא כדי להיות בקשר הדוק וקרוב עם אלוהים, אך בעקשנותו בחר ללכת בדרך משלו. על כן נותקה התחברות זו עם בוראו. עקשנות זו, שביטוייה הם מרד פעיל או אדישות, מעידה על התופעה המכונה במקרא "חטא". האלוהים קדוש ואילו האדם – חוטא. האדם מנסה "לקנות" את אלוהים בכוחות עצמו על ידיהתנהגות מסויימת: בקיום מצוות, במעשים טובים, בחיי אדיקות, בפילוסופיה או בדת כלשהי. אולם אין בכך כדי לגשר על הפער המפריד בינינו לבין אלוהים.
כפרה בדם היא הדרך היחידה והאמצעי היחידי שאלוהים סיפק לשם פתרון בעיית החטא, רק בזכות קורבן דם הבא עם חרטה כנה ואמיתית מהלב ניתן לכפר על חטאים על פי התודה. דם הכפרה עבור חטאינו הותז על המזבח בבית המקדש. מזה 2000 שנה בית המקדש, המזבח והכהונה אינם קיימים. אך אלוהים לא שינה את עקרון הכפרה בדם, ומאז החורבן הוא מספק את דם הכפרה עבור חטאינו ממקור אחר, שנובא וסומל בקורבנות המקדש (זכריה י"ג: א).
· על המשיח להיות מצאצאי דוד (ירמיה כ"ג: ה-ו) ישנו רק איש אחד בהיסטוריה אשר בו נתגשמו כל הנבואות הללו... ישוע בן-דוד (לו הרבנים עיוותו את השם ל:"ישו הנוצרי") הוא המשיח! * תקומתו של ישוע מן המתים מוכיחה כי הכפרה בדמו תקפה ורצויה לאלוהים. (הוכחה לקימתו של ישוע מן המתים)
כפי שבני ישראל סמכו ידיהם על שעיר הכפרות (ויקרא ט"ז: כ"א), כל עלינו לסמוך באופן אישי על הכפרה שישוע המשיח סיפק, על מנת שנוכל לחוות בזכותה את אהבתו של אלוהים ולכונן מערכת יחסים אישית עמו. * אנו מקבלים את ישוע המשיח באמונה - "הן בחסד נושעתם על ידי האמונה, וזאת לא מידכם, כי אם מתנת אלוהים היא. אין זה נובע ממעשים, כדי שלא יתגאה איש" (אל האפסיים ב': ח-ט) * כיצד מקבלים את ישוע כמשיח? הוא קורא לנו לפנות אליו אישית. ישוע המשיח אמר: "הנני עומד ליד הדלת ודופק. איש כי ישמע את קולי ויפתח את הדלת, אכנס אליו ואסעד איתו והוא איתי" (חזון יוחנן ג': כ') קבלת המשיח, ישוע, כרוכה בפנייה מדרכנו-אנו אל האלוהים, ובביטחון כי ישוע המשיח אכן ייכנס לחיינו, יסלח לחטאינו ויחדש את הקשר המנותק בינינו ובין האלוהים. אזי ישנה אותנו אלוהים ויהפוך אותנו לאנשים כלבבו. אנו מקבלים אפוא את ישוע המשיח באמונה, בצעד רצוני שבחרנו בו. יש אנשים החושבים שיהודי אשר קיבל את המשיח חדל להיות יהודי. דעה זו אינה נכונה. מי שמאמין בישוע אינו פחות יהודי משהיה, להיפך, הוא אדם המתמסר למשיח היהודי! * האמונה היא המאפשרת לך לקבל את ישוע המשיח לחייך כאן ועכשיו, באמצעות תפילה. אלוהים יודע את אשר בליבך. יותר משהוא מעונין במילים שאתה מבטא בפיך, הוא מעונין בכוונת ליבך. להלן מוצעת דוגמה לתפילה: "אלוהי אברהם יצחק ויעקב, חטאתי לפניך ואני זקוק לסליחתך. אני מודה לך על שבאמצעות ישוע סיפקת את דם הכפרה המסיר את כל חטאיי. אני פותח לפניך את ‘דלת ליבי הנעולה‘ ומקבל את ישוע המשיח כאדוני ומושיעי. תודה לך שסלחת לי על חטאיי ועל שנתת לי חיי עולם. היכנס נא לחיי והנהג אותם. עשני נא איש כלבבך." האם התפללת? לא, רק קראתי | התפללתי תפילה זאת מליבי ובאופן כן (המשך לטופס יצירת קשר)
|
חוקר מהאוניברסיטה העברית בירושלים פִּענח כתובת המצביעה על חזון לתחייתו של מנהיג משיחי עוד מלפני הספירה.
:מאמרים נוספים בנושא
...במשך שלוש שנים הולכת מרים המגדלית בעקבות ישוע ומתבוננת מקרוב בכל אלה ובתגובותיו של ישוע, היא רואה שהרבה מעבר לכך, חייהם של אנשים משתנים לנגד עיניה... לחץ\י לפרטים נוספים.
תוויות עניין:
אסון התאומים, דן בראון, יהודים משיחים, ים סוף, אלהים, ברית חדשה, ישו, אינטלגנציה, אבולוציה, יהדות משיחית, תפילות, משיח, איסלאם, מילובביץ, תענוגות החיים, מאמרים נוספים, יחסי מין, משיחיות, ישו הנוצרי, שואה